הבדלים בין גרסאות בדף "פאול בן-חיים"

אין שינוי בגודל ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
בחודש מרץ [[1933]], יומיים לאחר [[שריפת הרייכסטאג]], בוצע [[קונצ'רטו]] שלו בעיר [[קמניץ]] ב[[סקסוניה]]. העיתונות ה[[גרמניה הנאצית|נאצית]] תקפה את הביצוע: "לא מתאים לבצע מוזיקה של קומפוזיטור יהודי בעת התעלות לעם הגרמני".
 
בן -חיים עלה לארץ ישראל מגרמניה בשנת 1933, לאחר שנים של נגינה בפסנתר והלחנה ב[[מינכן]], שם נודע כפאול פרנקנבורגר. עם הגיעו לארץ ישראל [[עברות|עברת]] את שמו לפאול בן -חיים. מנעוריו כתב מספר רב של [[ליד]]ר, בסגנון שהשתנה עם השנים מרומנטיקה רגשנית לסגנון מגוון יותר, ומשימוש ב[[סולם כרומטי|כרומטיקה]] כאמצעי אקספרסיבי לשימוש צורני. האפשרות שהייתה לו לבצע כל ליד שכתב עם אחותו דורה עודדה את יצירתיותו. השירים שחיבר לטקסטים של ה[[משורר]] [[הוגו פון הופמנסטאל]] העידו על "טעם מעודן והבנה בשלה", כפי שציין מבקר המוזיקה של "נויה אאוגסבוררגר צייטונג" בעקבות טקס זיכרון למשורר המנוח בשנת 1930. תאריך חיבורם של השירים לא צויין במאמר הביקורת והמבקר התרשם כנראה, שמדובר במלחין בשל ומבוגר.{{הערה|הירשברג, שם, עמ' 16–18.}}
 
בן -חיים הגיע לארץ ישראל כמלחין עתיר ניסיון, בהשוואה להרבה מלחינים אחרים שעלו ארצה באותן שנים. הוא היה המלחין הראשון שעלה מגרמניה לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון. אחריו עלו [[קראל שלמון]], [[חנוך יעקבי]], [[חיים אלכסנדר]] ו[[יוסף טל]]. אחד מקשיי הקליטה של המוזיקאים החדשים בארץ היה המאבק להשגת עבודה שתפרנס את העוסקים בה, לאור ריבוי הנגנים שהגיעו מאירופה ב[[העלייה הרביעית|עליה הרביעית]] ו[[העלייה החמישית|החמישית]]. מצד שני, דווקא הגל הגדול של מוזיקאים מקצועיים וחובבי מוזיקה שהגיע באמצע שנות ה-30' הוא שהביא את [[ברוניסלב הוברמן]] להחלטה להקים את [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|הפילהרמונית הארץ-ישראלית]] בסוף שנת [[1936]].{{הערה|הירשברג, שם, עמ' 85.}}
 
למרות שהתגורר בתל אביב, לימד בן-חיים ב[[האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים|אקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים]]. פרופ' [[יהואש הירשברג]], שגם חיבר ספר על בן -חיים, כותב עליו שהוא היה בנתק מוחלט משני המוזיקאים התל אביבים הבולטים האחרים - [[אלכסנדר אוריה בוסקוביץ]] ו[[עדן פרטוש]]. הירשברג מייחס זאת לענייני גאווה ואגו של יוצרים בעולם תרבותי קטן באופן יחסי.
 
בארץ מוכרת יצירתו הקצרה לתזמורת "[[תרועה לישראל]]" המושמעת ב[[יום העצמאות]] ובאירועים חגיגיים אחרים.
 
פאול בן -חיים זכה פעמים אחדות ב[[פרס אנגל]] על יצירה מוזיקלית מטעם [[עיריית תל אביב-יפו]].
 
פעם בשנתיים מתקיימת תחרות ע"ש פאול בן-חיים בהנהלת [[נוער מוזיקלי בישראל]].
משתמש אלמוני