כפירה (דת) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הכפירה ביהדות: ניסוח, קישורים פנימיים
שורה 5:
 
===הכפירה ביהדות===
בכל הדתות ישנה התייחסות נרחבת לתופעת הכפירה, כבר ב[[תורה]] מוזהר עם ישראל "פן יש בכם איש או אישה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה מעם ה' אלוהינו ללכת לעבוד את אלוהי הגויים ההם" ואף עונשו של הכופר מוזכר מיד "ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה ה' את שמו מתחת השמים".
 
רש"י בפירושו לתורה{{הערה|1=בראשית, י', ט'}} אומר כי [[נמרוד]] הוא הכופר הראשון אשר קם בעולם "כנמרוד גיבור ציד לפני ה'", ומאז תמיד היו כופרים אשר לא האמינו באל אחד ובאמיתות התורה, על פי היהדות גם מי שאינו מאמין כי אות אחת מהתורה לא ניתנה מ[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]], הוא כופר. ב[[תלמוד]] מובא{{הערה|1=סנהדרין, צ', א'}} כי אף הכופר ב[[תחיית המתים]] אין לו חלק בחיי [[העולם הבא]].
 
[[הרמב"ם]] צמצם את הדין לגבי ה[[קראים]] (יהודים שמאמינים רק ב[[תנ"ך]] ולא ב[[תורה שבעל פה]], בניגוד ל[[יהדות רבנית|רבניים]] שכן מאמינים בתורה שבעל פה) באומרו שהדינים החמורים שנאמרו לגבי כופרים מתייחסים רק ל"איש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו" אבל מי שגדל להורים קראים, (אפילו אם ראה אחר כך את הרבניים ואת דרכיהם) נחשב כ"[[תינוק שנשבה]]" ואנוס ו"לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום".{{הערה|1=משנה תורה, ספר שופטים, הלכות ממרים פרק שלישי}}
 
[[הרב קוק]] כתב שאין לדון את הכופרים היום במלוא החומרה מכיוון שאין כוונתם לעזוב לגמרי את עמ"י ואין כוונתם לפגוע בו. זאת, בניגוד לכופרים הקדומים שלדעת הרב, כן התכוונו לכך.{{הערה|1=[[s:מאמרי הראיה - על במותינו חללים|על במותינו חללים, מאמרי הראיה]].}}