ליקוי ירח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 188.64.206.214 (שיחה) לעריכה האחרונה של דגש חזק
אין תקציר עריכה
תגיות: חשד למילים בעייתיות עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 3:
'''לִיקּוּי יָרֵחַ''' (גם '''לִיקּוּי לְבָנָה או ירח דם''') הוא תופעה [[אסטרונומיה|אסטרונומית]] שבה [[הירח]] מוחשך ומוצלל, כאשר הירח, [[כדור הארץ]] ו[[השמש]] נמצאים בקו אחד (בקירוב), והירח נכנס ל[[קונוס]] הצל של כדור הארץ.
 
ליקוי ירח, בניגוד ל[[ליקוי חמה]], יראה ברובו של כדור הארץ. בזמן ליקוי מלא הירח יהיה בצבע [[אדמדם]] עמום כיוון שאינו [[אור|מואר]] ישירות מהשמש, אלא רק מאור שנשבר ב[[אטמוספירה]] של כדור הארץ באופן שמאפשר לו לעקוף את הצל שמטיל כדור הארץ. ליקוי הירח ארוך יחסית לליקוי חמה (כ-100 דקות), כיוון שבסוג כזה של ליקוי נכנס גוף קטן (הירח) לצלו של גוף גדול (כדור הארץ) בניגוד לליקוי חמה ולכן הדבר גורר לליקוי במשך כשעה ו-40 דקות. ליקוי ירח יכול להיגרם רק בזמן של ירח מלא, כלומר באמצע ה[[הלוח העברי|חודש העברי]], משום שמיקומו של הירח אז ביחס לכדור הארץ הוא בצד הנגדי לכיוון השמש. עם זאת, לא בכל אמצע חודשהיפר נוצרכוס ליקוי ירח אלא רק כפעמיים-שלוש בשנה (בממוצע 2.4).נודר
 
ליקוי הירח יכול להיות '''ליקוי ירח מלא''' - שבו כל הירח מוצלל, '''ליקוי ירח חלקי''' - שבו חלק מהירח מוצלל לגמרי וחלקו מוצלל באופן חלקי, או '''ליקוי ירח חצי צל''' - שבו חלקו מוצלל וחלקו מואר.
 
[[קובץ:Lunareclipsediagram1.gif|שמאל|ממוזער|450px|תרשים המתאר התרחשות ליקוי ירח]]
[[קובץ:Acropoclipse.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ליקוי ירח מעל ה[[אקרופוליס]] ב[[אתונה]].]]
הסינים וה[[בבל]]ים הקדמוניים ידעו לחשב את מחזורי הליקוי כאלפיים וחמש מאות שנה [[לפני זמננו]]. ה[[פילוסופיה יוונית|פילוסוף היווני]] [[אריסטו]] (במאה ה-4 לפנה"ס) צפה שכדור הארץ מטיל על פני הירח צל קמור ובכך הגיע למסקנה שכדור הארץ עגול ואינו שטוח.
אחריו ה[[אסטרונום]] היווני [[היפרכוס]] (שחי בשנת 125 - 180 לפנה"ס) הצליח לחשב את גודלו ומרחקו של הירח מכדור הארץ בעזרת תצפית על צל כדור הארץ בעת ליקוי ירח.
 
==ליקוי ירח בתרבות==