פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 5 בתים ,  לפני 11 חודשים
מ
זוטות
{{נצרות}}
 
[[קובץ:Rublev's saviour.jpg|שמאל|ממוזער|200px|איקונין של ישו הנוצרי]]
 
ב[[נצרות]], '''איקונין''' (מיוונית, εικων, "דמות") הוא ייצוג אמנותי של [[סמל]] או של דבר מה קדוש או אלוהי, כגון [[קדוש (נצרות)|קדושים]]. איקונין יכול להיות [[ציור]], [[תבליט]], [[פסל (יצירה)|פסל]], או [[פסיפס]]. בספרות היהודית, המונח "איקונין" מתייחס בעיקר לדמותו של [[ישו]] הצלוב התלויה על ה[[קיר]] ב[[כנסייה|כנסיות]] ובבתים נוצריים רבים.
 
==צלמיות בנצרות המוקדמת וביהדות==
 
אזכור ראשון של צלמיות מופיע כבר ב[[יהדות]], בספר דברי הימים ב', כש[[שלמה המלך]] מעטר את המקדש עם דמויות של [[כרוב]]ים:
{{ציטוט|תוכן=וַיַּעַשׂ בְּבֵית-קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כְּרוּבִים שְׁנַיִם--מַעֲשֵׂה, צַעֲצֻעִים; וַיְצַפּוּ אֹתָם, זָהָב|מקור= {{תנ"ך|דברי הימים ב|ג|י}}}}
 
==איקונוקלאזמה (ניפוץ אלילים) והרפורמציה==
 
החל מ[[המאה ה-8]] התפתחה בנצרות [[מחלוקת]] חריפה, לעיתים אלימה, סביב נושא הסגידה לתמונות, שלאחדים נראתה תמימה וראויה לשבח, ולאחדים נראתה כצורה של [[עבודת אלילים]]. מחלוקת זו הובילה לעיתים קרובות ל[[איקונוקלאזמה]]- ניפוץ המוני של איקוניות. כך, לדוגמה, האיסור המוחלט על איקונין שהטיל [[לאו השלישי, קיסר האימפריה הביזנטית|לאו השלישי]] בשנת [[730]] בכל רחבי [[האימפריה הביזנטית]], והניסיון הפחות מוצלח של יורשו, [[לאו השישי, קיסר האימפריה הביזנטית|לאו השישי]], לחזור על איסור זה בשנת [[813]].
 
 
==איקונין במסורות הנוצריות המזרחיות==
 
השימוש באיקונין התפתח מאוד ב[[רוסיה]] לאחר המרתה ל[[נצרות אורתודוקסית]] בשלהי [[המאה ה-10]]. הם הפכו נפוצים במיוחד ב[[הכנסייה האורתודוקסית|כנסייה האורתודוקסית]], ב[[הכנסייה האורתודוקסית המזרחית|כנסייה האורתודוקסית המזרחית]], וב[[נצרות מזרחית קתולית|כנסייה הקתולית המזרחית]].
 
51,046

עריכות