מעמד משווני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 18:
הסוג הנפוץ ביותר של מעמד משווני מכונה '''מעמד גרמני'''. למעשה מדובר בחצובה שראשה, הנושא את הטלסקופ ומסוגל לתנועה ימין-שמאל ומעלה-מטה, מוּטֶה על פי מעלות קו הרוחב - מהטיית-אפס בציר הצפוני או הדרומי ועד הטיה ב-90° על קו המשווה.
 
בעוד שחצובה גרמנית היא הפופולרית ביותר בשל גודלה הקטן יחסית לסוגי מעמד משווני אחרים, היא לוקה בשני פגמים מהותיים: הראשון הוא שמאחר ובמעמד גרמני מורכבים שלושה צירים זה על גבי זה כל חוסר יציבות בציר מתווסף לחוסר היציבות של הצירים האחרים. על כן אם היצרן חסך במשקל ובאיכות חומרים מתקבלת חצובה רועדת ונוטטתונוטה ליפול. בטלסקופ חוסר יציבות זה מועצם על פי מידת ההגדלה, ואכן החצובות הגרמניות הזולות ביותר מתסכלות מאד את המשתמש בהן וכמעט ואינן ניתנות לשימוש. חצובה גרמנית ראויה לשמה יש לבנות את מחומרים קשיחים ועבים, על פי רוב [[פלדה]], עם מנגנון [[גלגל שיניים|גלגלי שיניים]] [[מחרטה|חרוט]] בדיוק גבוה. על כן חצובה גרמנית טובה תמיד תהיה כבדה מאד - לפחות פי שלושה מהציוד אותו היא נושאת, ולרוב אף יותר. <br />פגם מהותי שני הוא שמאחר ו[[מרכז כובד|מרכז הכובד]] של הטלסקופ נמצא מחוץ לציר החצובה הכרחי להשתמש במישקלות איזון כבדות - מה שהופך את החצובה הכבדה ממילא לכבדה עוד יותר.
משתי סיבות אלו המנגנון המניע את הציר סובל עומסים גבוהים בהרבה ממשקל הטלסקופ אם לא ננקט משנה זהירות באיזון הטלסקופ והמישקולות על החצובה. מכל אלה נובע שחצובות גרמניות מוגבלות כמעט לגמרי לטלסקופים קטנים עד בינוניים, והשימוש בהן מחייב עקומת לימוד תלולה וקפדנות רבה.