אגם דון חואן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
ניסוח, הגהה, הוספת מקור, הרחבה(הרחבונת) |
||
שורה 8:
|אורך מרבי=0.3
|רוחב מרבי=0.1
|עומק ממוצע=משוערך 0.
|עומק מרבי=0.
|נפח=0.000003 (3,000 [[מ"ק]])
|מליחות=44%
|אורך קו החוף=
|גובה=
|נהר מזין=
|מקור לנהר=
שורה 20:
|איים=
|ערים=
|תקופת קיפאון=
|תחלופת המים=
|קואורדינטות={{Coord|77|34|55|S|161|11|26|E|type:waterbody|display=inline,title}}
שורה 26:
}}
'''אגם דון חואן''' (ב[[אנגלית]]: Don Juan Pond) הוא [[אגם]]
אגם דון חואן הוא מגופי המים הטבעיים בעלי רמת ה[[מליחות (ריכוז מלח)|מליחות]] הגבוהה ביותר על פני [[כדור הארץ]] העומדת על יותר מ-44%, בדומה לרמת המליחות של [[ים המלח]].
האגם התגלה בשנת [[1961]] על ידי ג'ורג' אייץ' מייר, ונקרא של שמם של שני טייסי ה[[מסוק]] האמריקאים שהיו מוערבים במיפוי האגם, סגן דון רו וסגן ג'ון היקי.
רמת המליחות של מי האגם גבוהה יותר מזו של מי
כתוצאה מרמת המליחות הגבוהה של מי האגם, ולמרות ה[[טמפרטורה|טמפרטורות]] הנמוכות השוררות באזור, נשארים מי האגם ב[[מצב צבירה|מצב]] [[נוזלי]] גם בטמפרטורה של-50 מעלות [[צלזיוס]] מתחת לאפס.
ה[[תמיסה|מומסים]] העיקריים באגם הם תמלחות של [[סידן]] ו[[כלור]]. על פי המדידות שנערכו מכילים כל קילוגרם של מי האגם כ-413 גרם של [[סידן כלורי]] (CaCl<sub>2</sub>) וכ-29 גרם של [[נתרן כלורי]] (NaCl). פני הקרקע שסביב האגם מכוסים במלחי נתרן כלורי וסידן כלורי, אשר התגבשו כתוצאה מ[[אידוי]] המים. האגם נמצא בתהליך של התיבשות ונפחו משתנה בהתאם לעונות השנה.▼
▲ה[[תמיסה|מומסים]] העיקריים באגם הם
==[[פאונה ופלורה]]==
מחקרים על [[בעלי חיים|צורות חיים]] בתנאי הקיצון השוררים באגם הדגימו סביבה שבעיקרה סטרילית, ובאזורים מסוימים עלתה נוכחות [[בקטריות]] ו[[שמרים]]{{הערה|[https://www.nature.com/articles/280828a0 Life in the calcium chloride environment of Don Juan Pond, Antarctica],B. Z. SIEGEL, G. MCMURTY, S. M. SIEGEL, J. CHEN & P. LAROCK, ''[[Nature]]'', volume 280, pages 828–829 (30 August 1979)}}.
==קישורים חיצוניים==
| |||