הדרך המתומנת הנאצלת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לעם הארץ
רז עודד (שיחה | תרומות)
הגהה, ניסוח, הרחבה, עריכה, עדכון - טיפול מקיף ומעמיק בכל הערך.
שורה 1:
[[קובץ: DharmaWheelGIF.gif|שמאל|ממוזער|248 פיקסלים|ה[[דהרמה]] המסמלת את שמונה הדרכים]]
 
הדרך המתומנת האצילה ([[סנסקריט]]: אָרְיָאשְׁתָּאנְגה-מָארְגַה '''आर्याष्टाङ्गमार्ग''', [[פאלי]]: '''אַרִיוֹ אַתַנְגִיקוֹ מַגוֹ''') היא אחד העקרונות המרכזיים בתורתו של [[גאוטמה בודהה]], אשר תיאר אותה כדרך המובילה לסיום הסבל ([[דוקהה]]) ולהשגת הארה עצמיתולהארה. הדרך המתומנת משמשתמאפשרת להשיגלהולך תובנותבה לגבילהפוך הטבעלאדם האמיתינאצל, שלולפתח התופעותמוסר, (או המציאות) ולהיפטר מתאוות בצעריכוז, שנאה ושגיה באשליותוחכמה. היא הרביעית מבין [[ארבע האמיתות האצילות|ארבע האמיתות הנאצלות]] של הבודהה, והיא ידועהוידועה גם בתורבשם "הדרךדרך האמצעיתהאמצע" או "הנתיבנתיב האמצעיהאמצע".
 
כל שמונת האלמנטים של הדרך כוללים בשמם את התואר "נכון", שהוא תרגום למילה samyañc (בסנסקריט) או sammā (בפאלי). מיליםה"נכונות" אלו מרמזותמצויינת על השלמהמנת לבודד מבין שלל המשמעויות שכל אחד מהאלמנטים נושא בתוכו, התאחדותאת ואחידותהמשמעויות התורמות לשחרור מסבל, ויכוליםהוא להצביעמטרת גםהעל עלשל הדרך. מבחינה מילולית, ניתן להבין את שם התואר גם מובניםבהקשר של "מושלםהשלמה", או"התאחדות", “שלם"אחידות", "שלמות" או "אידיאליאידיאל"{{הערה|1=ראו לדוגמה: [http://www.buddhanet.net/e-learning/8foldpath.htm Allan (2008).]}}.
 
בסימבוליזם הבודהיסטי הדרך המתומנת האצילה מיוצגת בדרךלרוב כלל על ידיע"י גלגל ה[[דהרמה]], אשר שמונת חישוריו מסמלים את שמונת האלמנטים של הדרך.
 
==מקור הדרך המתומנת==
עלבהסתמך פיעל דיונים שהשתמרו ב[[הקאנון הפאלי|קאנון הפאלי]] של זרם הטהרוואדה וב[[אגאמות]]{{הערה|1=אגאמות הן אסופות כתבי סוטרות שהשתמרו במסורת המהאיאנה הסינית ומשויכות לזרמי הבודהיזם הראשונים, פירוש המילה אגאמה הוא "טקסט קדוש/נמסר"}}, הדרך המתומנת האצילה חזרה ונתגלתה על ידי גאוטמה בודהה במהלך חיפושו אחרהאישי אחרי [[הארה]]. הכתובים מתארים נתיב קדום ש[[בודהה (מושג)|בודהות]] קודמים יישמו והלכו לאורו. הדרך המתומנת האצילה היא טכניקה שמטרתה להוביל את מקיימיה להארה ולשחרור. הבודהה לימד את הדרך לתלמידיו כך שגם הם יוכלו ללכת בנתיבה.:
{{ציטוט|תוכן=מהו אותו נתיב קדום, אותה דרך עתיקה, בה מסיירים הקדמונים המוארים כיאות? רק הדרך המתומנת האצילה הזו: הבנה נכונה, כוונה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון, מאמץ נכון, מודעות נכונה, ריכוז נכון... הלכתי בנתיב הזה. ובהולכי, הגעתי לידיעה ישירה של הזדקנות ומוות... ובאשר ידעתי זאת ישירות, גיליתי זאת לנזירים, לנזירות, למאמינים ולמאמינות...|מקור=נאגארה סוטה{{הערה|תרגום מתוך {{קישור כללי| כתובת = http://www.accesstoinsight.org/tipitaka/sn/sn12/sn12.065.than.html| כותרת = Nagara Sutta| תאריך_וידוא =2008-05-06| אתר= Access to Insight|הכותב = Thanissaro Bhikkhu}}}}}}
 
שורה 14:
 
==החלוקה המשולשת של הדרך==
לעיתיםנהוג מחלקיםלחלק את הדרך המתומנת האצילה לשלושה חלקים עיקריים - חכמה, מוסר וריכוז:
{| border=1 cellpadding=3 cellspacing=0
|- style="background:#bbbbbb"
שורה 41:
 
* "חכמה" (Prajñā • Paññā) מקנה כיוון באמצעות הבנה מושגית של המציאות. לעיתים היא מתורגמת תבונה או "הבחנה" כאשר היא משמשת בתפקיד הכשרתי. היא נועדה לעורר את היכולת להבנה חודרת כך שדברים יראו כפי שהם באמת. בשלב מאוחר יותר, כאשר תיעשה הדעת מאומנת במשמעת מוסרית ובריכוז, ועם ההצטברות ההדרגתית של ידע נכון, היא תגיע להבנה נכונה עילאית ולכוונה נכונה.
* שמירת המוסר (''Śīla'' • ''Sīla'') משמשנתפשת בעיקרכתנאי כעזרהיסוד לטיהור נפשיהנפש{{הערה|שם=accesstoinsight.org}}. על מנת שהדעתשהמיינד תהיה(נפש) מאוחדתיוכל בריכוז,להפוך יש להימנע ממעשיםלמאוחד לא-בריאיםבזכות בגוףריכוז אומדיטטיבי בדיבורגבוה, וזאתיש כדילהימנע למנועבחיי מיכולותהיומיום הפעולה והדיבור של הגוףממעשים מלהיעשותבלתי כליםהולמים לדבריםוממילים המזהמיםפוגעניות.
* סָמָאדְהי מתורגמתמתורגם מילולית כ"ריכוז", אך ניתן להבינהלהבינו גם כמשמעת נפשית או התבוננותכהתבוננות פנימית. ניתן להשיגהלהשיגו דרךבזכות אימוןתרגול במודעותמדיטטיבי ואימון מודעות מוגבהת, המביאהאשר אתמחוללים הרוגעמיקוד, וההתאספותרגיעה הדרושותואיזון עלנפשי, מנתהמאפשרים לפתח חוכמהתובנות-עומק אמיתיתוחוכמה עלאמיתית ידימתוך התנסות ישירה{{הערה|שם=accesstoinsight.org}}.
 
ב[[בודהיזם]] מזרם המהאיאנה צורת הצגה זו נקראת "שלוש ההכשרות הטובות יותר": התנהלות מוסרית טובה יותר, ריכוז טוב יותר וחוכמה טובה יותר. "טוב יותר" מתייחס כאן לעובדה שמשתמשים בהכשרות שהובאו כאן, שמטרתן להביאבדרך לשחרור ולהארה, מתוך רצוןשאיפה ל[[ויתור]] ול[[בודהיצ'יטה]] (מתן שירות לשחרור מסבל עבור כלל הברואים).
 
== השקפה נכונה ==
השקפה נכונה (''samyag-dṛṣṭi'' • ''sammā-diṭṭhi'') ניתן גם לתרגם כ"פרספקטיבה נכונה", "הבנה נכונה" או "נקודת מבט נכונה". זוהי הדרך הנכונה להסתכל על החיים, על הטבע ועל העולם כפי שהם באמת - להבין איךכיצד הם באמת פועלים. היאבמציאות, ולא משמשתכפי הצדקהשהאדם להתחילהיה ביישוםרוצה הדרךשיהיו. היא מסבירה את הסיבות לקיום, לסבל, לחולי, להזדקנות ולמוות האנושיים, ואתוכן את הסיבות לקיומםלקיומן של תאוות בצע, שנאה, ושגיה באשליות. היא נותנת כיוון ומספקת את הניצוץ להנעתם של [[שבעת המרכיביםמרכיבי האחריםההארה]] של(בוננות, הדרךאנרגיה, שלווה, איזון-נפשי, שמחה, ריכוז וחקירה). הבנהראשיתה נכונהשל מתחילהההשקפה בעקרונותהנכונה וידיעתטמונה אימרותבהבנה אינטלקטואלית, אך דרךבזכות יישום של ריכוז נכון הדבריםותרגול יעברומדיטטיבי המרהמעשי, לחוכמהעוברים המסוגלתהרעיונות להכריתהמרה אתלחוכמת-אמת אסוריההמתפתחת שלבזכות החוויה הדעתהישירה. פיתוח הבנה נכונה יהווהמהווה השראה לניהול חיים מוסריים העוליםאשר יעלו עימה בקנה אחד עם ההבנה הנכונה. בקאנונים הפאלי והסיני, היא מוסברת כך:
{{ציטוט|תוכן=ומהי ההבנה הנכונה? ידע המתייחס לסבל, ידע המתייחס למקור הסבל, ידע המתייחס להפסקת הסבל, ידע המתייחס לדרך היישום המובילה להפסקת הסבל: לזאת יקרא הבנה נכונה.|מקור=
{{הערה|שם=http|1={{Cite web|url=http://www.accesstoinsight.org/tipitaka/mn/mn.141.than.html |title=Saccavibhanga Sutta |accessdate=2008-05-06|publisher=Access to Insight |last=Thanissaro Bhikkhu}}}}{{הערה|שם=tipitaka|1={{Cite web|url=http://www.accesstoinsight.org/tipitaka/mn/mn.141.piya.html |title=Saccavibhanga Sutta |accessdate=2008-05-06|publisher=Access to Insight |last=Piyadassi Thera}}}}{{הערה|שם=Thanissaro Bhikkhu|1={{Cite web|url=http://www.accesstoinsight.org/tipitaka/sn/sn45/sn45.008.than.html |title=Magga-vibhanga Sutta |accessdate=2008-05-06|publisher=Access to Insight |last=Thanissaro Bhikkhu}}}}{{הערה|שם=ReferenceA|1={{Cite web|url=http://www.accesstoinsight.org/tipitaka/dn/dn.22.0.than.html |title=Maha-satipatthana Sutta |accessdate=2008-05-06|publisher=Access to Insight |last=Thanissaro Bhikkhu}}}}{{הערה|1={{Cite web|url=http://www.cbeta.org/result/normal/T01/0026_007.htm |title=Madhyama Agama, Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 26, sutra 31 (分別聖諦經第十一) |accessdate=2008-10-27|publisher=Cbeta}}}}{{הערה|1={{Cite web|url=http://www.cbeta.org/result/normal/T01/0032_001.htm |title=Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 32, Page 814|accessdate=2008-10-27|publisher=Cbeta}}}}}}
שורה 54:
# '''הבנה ללא פגמים''': זוהי הבנה בלתי שגרתית. היא מהווה מרכיב של הדרך ותוביל את בעליה להארה ולשחרור מעולם הסמסרה.
 
להשקפה נכונה יש פנים רבות. צורתה הבסיסית מתאימה למאמינים מקרב [[עם הארץ]], בעוד שהצורה האחרת, שדורשתהדורשת התעמקות רבה יותר, מתאימה לנזירים. לרוב(או היאלמתרגלים דורשתמסורים שאינם נזירים). הבנהיסודה שלבהבנת המציאותהאמיתות הבאההבאות:
 
# '''החוק המוסרי של הקארמה''': לכל פעולה (של הגוף, של דיבור או של הדעת) יש תוצאות [[קארמה|קארמיות]] (קרי: תגובה). פעולות בריאות ולאאו שאינן-בריאות ייצרו תוצאות והשפעות המתאימותהתואמות לטבעה של אותה פעולה. זוהי ההבנה הנכונה של התהליך המוסרי בעולם.
# '''[[שלושת סימני הקיום]]''': כל התופעות זמניות (אניצ'ה), ולכן כל מה שנוצר גם יחדל (זמניות"חוק הארעיות"). תופעותכל שלהתופעות, רוחובינהן וגוףגם הןהאדם, זמניותחסרות מהות פנימית קבועה, והןונעדרות "עצמי" (אנאטה). כל התופעות הנגועות בבורות הן מקור לסבל ולהיעדר עצמי([[דוקהה]]).
# '''סבל''': לידה, הזדקנות, חולי, מוות, עצב, אבל, כאב, יגון, מצוקה ויאוש הם סבל. חוסר היכולת להשיג את מה שרוצים גם הוא סבל. היווצרות ההשתוקקות היא, בקירוב, הסיבה להיווצרות הסבל, והפסקת ההשתוקקות היא, לפיכך, הדרך להפסקת הסבל. תכונת הבורות היא שורש היווצרות הסבל, והכחדת תכונה זו היא השורש להפסקת הסבל. הדרך המובילה להפסקת הסבל היא הדרך המתומנת האצילה{{הערה|1={{Cite web|url=http://www.accesstoinsight.org/lib/study/truths.html |title=The four noble truths |accessdate=2008-05-06|publisher=Access to Insight |last=Thanissaro Bhikkhu}}}}. סוג זה של הבנה נכונה מוסברת במושגים של [[ארבע האמיתות האצילות|ארבע האמיתות הנאצלות]].
 
הבנה נכונה לנזירים מוסברת בפירוט בסָמָּדִיטְהִי סוּטָּה (Sammādiṭṭhi Sutta, "הדיון בהבנה הנכונה"), שבו סאריפוטה מורה כי הבנה נכונה ניתנת להשגה גם דרך הבנה של השלם והבלתי-שלם, של ארבעת המזונות ושל [[תריסר החוליות]] או שלושת המזהמים{{הערה|1={{Cite web|url=http://www.accesstoinsight.org/lib/authors/nanamoli/wheel377.html |title=The Discourse on Right View: The Sammaditthi Sutta and its Commentary |accessdate=2008-05-06|publisher= Buddhist Publiccation Society |last=Bhikkhu Ñanamoli & Thanissaro Bhikkhu}}}}.
"הבנה שגויה" הנובעת מבורות (avijja), היא התנאי המקדים לכוונה שגויה, לדיבור שגוי, לפעולה שגויה, לאורח חיים שגוי, למאמץ שגוי, למודעות שגויה ולריכוז שגוי{{הערה|1={{Cite web|url=http://www.accesstoinsight.org/tipitaka/sn/sn45/sn45.001.than.html |title=Avijja Sutta |accessdate=2008-05-06|publisher=Access to Insight |last=Thanissaro Bhikkhu}}}}{{הערה|1={{Cite web|url=http://www.accesstoinsight.org/tipitaka/an/an10/an10.103.than.html |title=Micchatta Sutta|accessdate=2008-05-06|publisher=Access to Insight |last=Thanissaro Bhikkhu}}}}. על המיישם להשתמש במאמץ נכון על מנת לנטוש את ההבנה השגויה ולהיכנס להבנה נכונה. תודעה נכונה משמשת להישאר בהבנה הנכונה על בסיס קבוע.
 
המטרה של הבנהההבנה נכונההנכונה היא לטהר את נתיבו של האדם מרוב רובם של ביטויי הבלבול, אי-ההבנות והחשיבה השוגה באשליות. זהו כלי להבין נכונה את המציאות. יש להשתמש בהבנה נכונה על ידי שמירה על חשיבה גמישה ופתוחה, מבלי להיצמד להבנה מסוימת כאל תורה מסיני{{הערה|1={{cite web |url= http://www.accesstoinsight.org/tipitaka/kn/snp/snp.4.03.than.html|title=Dutthatthaka Sutta|accessdate=2008-11-16| publisher=Access to Insight}}}}{{הערה|1={{cite web |url= http://www.accesstoinsight.org/lib/authors/bodhi/bps-essay_25.html|title=From Views to Vision|accessdate=2008-11-16|publisher=Access to Insight|last=Bodhi}}}}. כך תהפוך ההבנה הנכונה לנתיב אל השחרור במקום להוות מכשול.
 
==כוונה נכונה==
כוונה נכונה (''samyak-saṃkalpa'' • ''sammā sankappa'') ידועה גם בתור "מחשבה נכונה", "החלטיות נכונה", "תפיסה נכונה", "שאיפה נכונה" או "השימושהפעלת ברצוןרצון שלנובמטרה לחולל שינוי מיטיב". במסגרת מרכיב זה, על המיישם לשאוף בקביעות להיפטר מתכונות אשר ידוע לו כי הן שגויות אומזיקות בלתיובלתי-מוסריות. פיתוח ראוי של הבנה נכונה יסייע למיישם להבחין בהבדלים שבין כוונה נכונה לכוונה שגויה. בקאנונים הסיני והפאלי, הדבר מוסבר כך:
{{ציטוט | תוכן = ומהי החלטיות נכונה? להיות החלטי לגבי ויתור, לגבי השתחררות ממחשבות זדון, ולגבי אי גרימת נזק: לזו ייקרא החלטיות נכונה.|מקור={{הערה|שם=http}}{{הערה|שם=Thanissaro Bhikkhu}}{{הערה|שם=ReferenceA}}{{הערה|שם=cbeta.org|1={{Cite web|url=http://www.cbeta.org/result/normal/T01/0026_007.htm |title=Madhyama Agama, Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 26, sutra 31 (分別聖諦經第十一) |accessdate=2008-10-28|publisher=Cbeta}}}}{{הערה|שם=Taisho Tripitaka Vol Page 814|1={{Cite web|url=http://www.cbeta.org/result/normal/T01/0032_001.htm |title=Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 32, Page 814|accessdate=2008-10-28|publisher=Cbeta}}}}
}}
משמעותההמושג "ויתור" עלמתייחס הדבריםלנטישת הגשמייםהרדיפה ובהתאםאחר גםהגשמי לטובת מחויבות גדולה יותראל לדרךדרך הרוחנית, לרצוןטיפוח הטוברצון טוב, ומחויבות לאילנהוג בחוסר-אלימות, אוולהמנע אי גרימת נזק,מלפגוע ליצוריםבכל חייםיצור אחריםחי.
 
==דיבור נכון==
שורה 108:
# '''עסקי כלי הנשק''': מסחר בכל סוגי כלי הנשק ואמצעי ההרג.
# '''עסקי בני אדם''': מסחר בעבדים, [[זנות]], או קניה ומכירה של ילדים או מבוגרים.
# '''עסקי הבשר''': "בשר" מתייחס לגופם של יצורים לאחר שאלו נהרגושהומתו. כלולה בכך כלולהגם הרבעת בעלי חיים לצורכי שחיטה.
# '''עסקי המשכרים''': ייצור או מכירת משקאות משכרים או סמים ממכרים.
# '''עסקי הרעל''': ייצור או מסחר בכל סוג של תוצרחומר רעיל שנועדאשר מטרתו להרוג.
 
==מאמץ נכון==
במאמץ נכון (''samyag-vyāyāma'' • ''sammā-vāyāma''), המיישם צריך לקיים מאמץ מתמיד לנטוש את כל המחשבות, המילים והמעשים השגויים והפוגעניים. במקום זאת, על המיישם להתמיד בהצמחהולטפח של מהאת שיועיל לעצמו ולאחרים במחשבותיו, במילותיו ובמעשיו, וזאת מבלי לחשובלהרהר עלבקושי הקושיאו אוביגיעה היגיעההנדרשים המעורביםלשם בכךכך. בקאנונים הפאלי והסיני הדבר מוסבר כך:{{הערה|שם=cbeta.org}}{{הערה|שם=Taisho Tripitaka Vol Page 814}}{{הערה|שם=Thanissaro Bhikkhu}}{{הערה|שם=ReferenceA}}{{הערה|שם=http}}
 
{{ציטוט | תוכן= ומהו, נזיריי, מאמץ נכון?{{ש}}
שורה 122:
לזאת, נזיריי, ייקרא מאמץ נכון.}}
 
למרותאף על פי שהמבנה הנ"ל נתוןמנוסח למסדר הנזירים, הוא מכוון גם למסדר הנזירות וגם פשוטילנזירות ולפשוטי-עם משני המינים יכוליםהמבקשים ליישם אותו.
 
ארבעתתמצית מקריארבע דוגמאות המאמץ הנכון שהוזכרו לעיל, מטרתם היא:
# למנוע את השלילי שעדייןשטרם לא צמח בתוך תוכוהופיע.
# להרחיק את השלילי שכברשהופיע צמחזה בתוך תוכומכבר.
# להצמיח את החיובי שעדייןשטרם לא צמח בתוך תוכוהופיע.
# לקיים את החיובי שכברשהופיע צמחזה בתוך תוכומכבר.
 
==מודעות נכונה==
מודעות נכונה (''samyak-smṛti'' • ''sammā-sati'') ניתן לתרגם גם כ"זיכרון נכון", "עירנות נכונה" או "תשומת -לב נכונה". על המיישמים אותה לשמור את דעתם עירנית דרך קבע לתופעות שמשפיעות על הגוף ועל הדעת. עליהם להיות מודעים ושקולים, ולוודא שאינם פועלים או מדברים מתוך חוסר תשומת לב או מתוך שיכחה. בקאנון הפאלי, הדבר מוסבר כך:{{הערה|שם=Thanissaro Bhikkhu}}{{הערה|שם=cbeta.org}}{{הערה|שם=Taisho Tripitaka Vol Page 814}}{{הערה|שם=ReferenceA}}{{הערה|שם=http}}
 
{{ציטוט | תוכן= ומהי, נזיריי, מודעות נכונה?{{ש}}
שורה 146:
{{ציטוט | תוכן= הדעת נשמרת במכוון במצב של <i>שימת לב חשופה</i>, צפיה מנותקת באשר מתרחש בתוכנו ומסביבנו ברגע הנוכחי. ביישום המודעות הנכונה, הדעת נעשית מיומנת להישאר בהווה, בפתיחות, בשקט, ובעירנות, מהרהרת באירועי ההווה. על כל שיפוט ופרשנות להישאר מושעים, או אם הם בכל זאת מתרחשים, עליהם לבצע ואז להימחק.}}
 
המְָהְָא סְָטיפְָטּהְָנְָה סוּטָּה מלמדת גם היא שבצפיה מודעת בתופעות הללו, אנובמסגרת מתחיליםהתנסות ישירה, ניתן להבחין בהיווצרותן ובשקיעתן, ובשלושת סימני הקיום של הדהארמה. בהתנסת ישירה, והדברהדבר מוביל להיווצרותלטיפוח תובנה, ותכונותולתכונות הניתוק, העצמאות והשחרור.
 
==ריכוז נכון==
ריכוז נכון (''samyak-samādhi'' • ''sammā-samādhi''), כפי ששמותיו בפאלי ובסנסקריט מצביעים, הוא יישום של ריכוז מדיטטיבי גבוה (''סׇמאדהי''). ובתורהמתרגל שכזה,מרכז המיישםאת אותותשומת מתרכזליבו באובייקט כלשהו של תשומת לב, עד שהוא מגיעהגיעו לריכוז מלא ולמצב שלעמוק ספיגהולספיגה מדיטטיבית (''גְ'האנה''). יישוםמסורתית, הריכוז יכולממוקד להיעשות,לרוב מסורתית,בתחושות באמצעותהגוף מודעותאו לנשימהבנשימה (''אְָנְָפְָּנְָסְָטי, אנאפנה''), דרך מושאיבמושאי מבט (''קָסינה''), ודרךאו דרך חזרה על ביטויים ומנטרות. סמאדהיכחלק משמשמפיתוח לדכאהסמאדהי אתיש להתגבר על [[חמשת המעכביםהמעצורים]] על(השתוקקות מנתחושית, להיכנסדחייה, לג'האנה.עצלנות הג'האנהלאה, היאדאגנות כליחסרת המשמשמנוחה, לפתח חוכמהוספק), וזאתהמהווים באמצעותמכשול פיתוחבדרך תובנהלכניסה ושימושלג'האנה. בהמשהושג לבחינתהמצב טבען האמיתיהתודעתי של תופעותג'האנה, עםניתן הכרהלהשתמש ישירה.בו הדברככלי מוביללפיתוח להכרתתחוכמה מזהמיםותובנות, הבנתבזכות הדהאמהיכולתו ובסופולבחון שלבבהירות דבראת גםטבען להארה.האמיתי במהלךשל יישוםתופעות הריכוזגוף הנכוןונפש יצטרךבחוויה המיישםישירה. לחקורתהליך ולאששזה מטהר את ההבנההנפש הנכונהמ"מזהמים" שלו.([[סנקהארה|סנקהארות]], ידעתגובות נכוןרגשיות יצמחשאינן תוךמיטיבות), כדימעמיק התהליךאת הבנת הדהאמה, ובעקבותיוובסופו שחרורשל דבר מוביל להארה נכוןשלמה. בקאנון הפאלי הדבר מוסבר כך:{{הערה|שם=tipitaka}}{{הערה|שם=Thanissaro Bhikkhu}}{{הערה|שם=ReferenceA}}{{הערה|שם=http}}
 
{{ציטוט | תוכן= ומהו ריכוז נכון?{{ש}}
שורה 167:
על פי הנזיר ביקהו והמלומד [[ואלפולה ראהולה]], על החלקים של הדרך המתומנת האצילה "להתפתח פחות או יותר בו זמנית, וככל המתאפשר על פי יכולת ההכלה של היחיד. הם כולם קשורים זה בזה וכל אחד מהם מסייע לטיפוח האחרים". ביקהו בודהי מסביר כי "עם מידה מסוימת של התקדמות, כל שמונת החלקים יכולים להיות נוכחים במקביל, כאשר כל אחד מהם תומך באחר. אולם עד לנקודה זו לא ניתן להימנע מחשיפה של הדרך בשלבים"{{הערה|שם=accesstoinsight.org|1={{Cite web|url=http://www.accesstoinsight.org/lib/authors/bodhi/waytoend.html |title=The Noble Eightfold Path: The Way to the End of Suffering|accessdate=2008-05-06|publisher=Buddhist Publication Society |last=Bhikkhu Bodhi}}}}
 
על פי הקאנונים ה[[הקאנון הפאלי|פאלי]] ו[[קאנון המהיאנה הסיני|הסיני]], הבנה נכונה, כוונה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון ומודעות נכונה משמשים כתומכים וכתנאים נדרשים ליישום ריכוז נכון. הגעה להבנה נכונה היא השלב הראשון, והיא גם הפתח לכלל הדרך המתומנת האצילה{{הערה|שם=קטריסקה|{{קישור כללי| כתובת = http://www.accesstoinsight.org/tipitaka/mn/mn.117.than.html| כותרת = Maha-cattarisaka| תאריך_וידוא =2008-05-06| אתר= Access to Insight|הכותב = Thanissaro Bhikkhu}}}}{{הערה| {{קישור כללי| כתובת = http://www.cbeta.org/result/normal/T01/0026_049.htm| כותרת = Madhyama Agama, Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 26, sutra 189 (中阿含雙品 聖道經第三)| תאריך_וידוא =2008-10-27| אתר= Cbeta}}}}. ראשית על המיישם לנסות להבין קודם את העקרונות של הבנה נכונה. מרגע שהושגה הבנה נכונה, היא תעודד ותהיהתהווה מקור השראה ועידוד להתהוות כוונה נכונה במיישם. כוונה נכונה תוביל לדיבור נכון. דיבור נכון יוביל לפעולה נכונה. פעולה נכונה תוביל לאורח חיים נכון. אורח חיים נכון יוביל למאמץ נכון. מאמץ נכון יוביל למודעות נכונה{{הערה| {{קישור כללי| כתובת = http://www.accesstoinsight.org/lib/authors/nanamoli/wheel377.html| כותרת = The Discourse on Right View: The Sammaditthi Sutta and its Commentary| תאריך_וידוא =2008-05-06| אתר= Buddhist Publication Society|הכותב = Bhikkhu Ñanamoli & Thanissaro Bhikkhu}}}}{{הערה| {{קישור כללי| כתובת = http://www.cbeta.org/result/normal/T01/0026_002.htm| כותרת = Madhyama Agama, Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 26, Sutra 9 (中阿含七法品七車經第九)| תאריך_וידוא =2008-10-27| אתר= Cbeta}}}}. המיישםעל חייב להוציאהמיישם לפועללהפעיל מאמץ נכון על מנת לנטוש את ההבנה השגויה ולהיכנס להבנה נכונה{{הערה|שם=קטריסקה}}. מודעות נכונה משמשתתאפשר להישארלבסס עלולייצב בסיסאת קבוע בהבנהההבנה הנכונה., הדבראשר יסייעתסייע למיישם לרסן ולהתגבר על גורמי הסבל, שבינהם תאוות בצע, שנאה ושגיה באשליות. בזכות ההבנה נכונה, הגורם האחרון והסופי שיתהווה הוא שחרור נכון. זוהי התוצאה הסופית של יישום נכון של הדרך המתומנת האצילה, בה מתרחשת ההארה, והתרגול מגיע לשיאו.
 
מרגע שהתבססו התנאים התומכים והנדרשים, יכול המיישם לתרגל ריכוז נכון ביתר קלות. במהלך יישום הריכוז הנכון, יהיה עליו להיעזר במאמץ נכון ותודעה נכונה. כאשר נמצא המיישם במצב ריכוז, יהיה עליו לחקור ולבדוק את מסקנותיו לגבי ההבנה הנכונה. התוצאה תהיה היווצרות של ידע נכון אשר יחליש תאוות בצע, שנאה ושגיה באשליות. הגורם האחרון והסופי שיתהווה הוא שחרור נכון.
 
ידע נכון משמעו ראיית דברים כפי שהם באמת בהתנסות ישירה, לא כפי שהם נראים וגם לא כפי שהמיישם מעוניין שהם ייראו. האלמנט הנוסף, שחרור נכון, הוא תוצאה של ידע נכון.
 
שני הגורמים הללו הם התוצאה הסופית של יישום נכון של הדרך המתומנת האצילה, אשר נוצרים בעת יישום של ריכוז נכון. הידע הנכון נוצר ראשון, שם מתהווה התובנה העמוקה לתוך המציאות הבסיסית. האחרון להתהוות הוא השחרור הנכון, שם מתרחשת ההארה והמיישם מגיע לשיא היישום.
 
==הדרך המתומנת האצילה ו[[פסיכולוגיה קוגניטיבית]]==
 
קיימת קרבה בין עקרונות הבודהיזם לבין גישות פסיכולוגיות שונות יש לפעמים קירבהמסויימות. אחת מהן היא הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, שמטרתה לשנות את דרכי חשיבתוהחשיבה של האדם כדיבמטרה להגבירלשפר את אושרוחווייתו הפנימית ואת איכות חייו.
 
במאמרו "בודהיזם פוגש מדע מערבי" מסביר גיי ווטסון:
שורה 197 ⟵ 191:
ובאה השמחה{{ש}}
כצל בל ינתק.|מקור=[http://www.suttareadings.net/audio/dhp.01.gfro.mp3 להשמעה] / [http://www.suttareadings.net/audio/index-readers.html#gfro The Readers]}}
כך, על ידי שינוי תפיסת העולם המעוותת של האדם, והגשמת "תפיסהתפישה רגועה" במקום "תפיסהתפישה מזוהמת" יכול האדם להקל על הסבלסבלו. ווטסון מציין זאת מנקודת מבט פסיכולוגית:{{ציטוטון|מחקרים מראים כי פעולות חוזרות ונשנות, למידה וזיכרון יכולים לשנות פיזית את מערכת העצבים, ולשנות את חוזקם של קשרים סינפטיים כמו גם את הקשרים עצמם. ניתן לחולל שינוי שכזה על ידי טיפוח המשנה את הרגש ואת הפעולות. ואלו בתורם ישנו את החוויה הנובעת מהם.}}
 
==סבל והיצמדות==
לפי דברי גאוטמה בודהה, הסבל נגרם כתוצאה מהיצמדות לדברים גשמיים, ששתי פניה הן השתוקקות ([[טנהא]]) ודחייה. מאחר שכל התופעות הן בנות-חלוף, ארעיות, נתונות לשינוי בלתי-פוסק - תכונה הנקראת בבודהיזם "אניצ'ה" - האדם המפתח השתוקקות בנוגע אליהם נדון לסבל.
 
"התופעות" יכולות להיות גשמיות מאוד:יותר (כגון ממון, תחושות, טעמים, מצב בריאותי, אנשים אחרים, וכדומה,וכד') או גשמיות פחות, (כגון: [[מעמד חברתי]], [[דימוי עצמי]], ואפילו התקוה הבסיסית להמשכיות או לסיום החיים). גם הדרך עצמה, נחשבת לדבר שהצמדות אליו אינה עולה בקנה אחד עם הדרך -. בשיחה על משל הנחש מתוך [[הקאנון הפאלי]] משווה הבודהה את הדרך לרפסודה אשר משמשת לחציתלחציית הנהר, אבל חסרת תועלת משהנהר נחצה. כך גם מה שהוא מלמד נועד כדי להגיע למטרה, ומשהמטרה הושגה, אין ערך לאחיזה בדרך.
 
==ראו גם==