ויקיפדיה

הדרך המתומנת הנאצלת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
רז עודד (שיחה | תרומות)
1,286 עריכות
הגהה, ניסוח, הרחבה, עריכה, עדכון - טיפול מקיף ומעמיק בכל הערך.
סקריפט החלפות (מסוי, מצוי, ביניה, על ידי, וכדומה, להימנע, תשומת לב)
שורה 3:
הדרך המתומנת האצילה ([[סנסקריט]]: אָרְיָאשְׁתָּאנְגה-מָארְגַה '''आर्याष्टाङ्गमार्ग''', [[פאלי]]: '''אַרִיוֹ אַתַנְגִיקוֹ מַגוֹ''') היא אחד העקרונות המרכזיים בתורתו של [[גאוטמה בודהה]], אשר תיאר אותה כדרך המובילה לסיום הסבל ([[דוקהה]]) ולהארה. הדרך המתומנת מאפשרת להולך בה להפוך לאדם נאצל, ולפתח מוסר, ריכוז, וחכמה. היא הרביעית מבין [[ארבע האמיתות האצילות|ארבע האמיתות הנאצלות]] של הבודהה, וידועה גם בשם "דרך האמצע" או "נתיב האמצע".
 
כל שמונת האלמנטים של הדרך כוללים בשמם את התואר "נכון", שהוא תרגום למילה samyañc (בסנסקריט) או sammā (בפאלי). ה"נכונות" מצויינתמצוינת על מנת לבודד מבין שלל המשמעויות שכל אחד מהאלמנטים נושא בתוכו, את המשמעויות התורמות לשחרור מסבל, הוא מטרת העל של הדרך. מבחינה מילולית, ניתן להבין את שם התואר גם בהקשר של "השלמה", "התאחדות", "אחידות", "שלמות" או "אידיאל"{{הערה|1=ראו לדוגמה: [http://www.buddhanet.net/e-learning/8foldpath.htm Allan (2008).]}}.
 
בסימבוליזם הבודהיסטי הדרך המתומנת האצילה מיוצגת לרוב ע"יעל ידי גלגל ה[[דהרמה]], אשר שמונת חישוריו מסמלים את שמונת האלמנטים של הדרך.
 
==מקור הדרך המתומנת==
שורה 20:
|- style="background:#CCFFFF"
| rowspan=2 | חכמה (סנסקריט: ''[[prajñā]]'', פאלי: ''paññā'')
| 1. השקפה נכונה || ידע נכון
|- style="background:#CCFFFF"
| 2. כוונה נכונה (וגם חשיבה נכונה) || שחרור נכון
|- style="background:#CCFFCC"
| rowspan=3 | מוסר (סנסקריט: ''[[sila|śīla]]'', פאלי: ''sīla'')
שורה 38:
| 8. ריכוז נכון ||
|}
 
 
* "חכמה" (Prajñā • Paññā) מקנה כיוון באמצעות הבנה מושגית של המציאות. לעיתים היא מתורגמת תבונה או "הבחנה" כאשר היא משמשת בתפקיד הכשרתי. היא נועדה לעורר את היכולת להבנה חודרת כך שדברים יראו כפי שהם באמת. בשלב מאוחר יותר, כאשר תיעשה הדעת מאומנת במשמעת מוסרית ובריכוז, ועם ההצטברות ההדרגתית של ידע נכון, היא תגיע להבנה נכונה עילאית ולכוונה נכונה.
* שמירת המוסר (''Śīla'' • ''Sīla'') נתפשת כתנאי היסוד לטיהור הנפש{{הערה|שם=accesstoinsight.org}}. על מנת שהמיינד (נפש) יוכל להפוך למאוחד בזכות ריכוז מדיטטיבי גבוה, יש להימנע בחיי היומיום ממעשים בלתי הולמים וממילים פוגעניות.
שורה 57 ⟵ 55:
 
# '''החוק המוסרי של הקארמה''': לכל פעולה (של הגוף, של דיבור או של הדעת) יש תוצאות [[קארמה|קארמיות]] (קרי: תגובה). פעולות בריאות או שאינן-בריאות ייצרו תוצאות והשפעות התואמות לטבעה של אותה פעולה. זוהי ההבנה הנכונה של התהליך המוסרי בעולם.
# '''[[שלושת סימני הקיום]]''': כל התופעות זמניות (אניצ'ה), ולכן כל מה שנוצר גם יחדל ("חוק הארעיות"). כל התופעות, ובינהןוביניהן גם האדם, חסרות מהות פנימית קבועה, ונעדרות "עצמי" (אנאטה). כל התופעות הנגועות בבורות הן מקור לסבל ([[דוקהה]]).
# '''סבל''': לידה, הזדקנות, חולי, מוות, עצב, אבל, כאב, יגון, מצוקה ויאוש הם סבל. חוסר היכולת להשיג את מה שרוצים גם הוא סבל. היווצרות ההשתוקקות היא, בקירוב, הסיבה להיווצרות הסבל, והפסקת ההשתוקקות היא, לפיכך, הדרך להפסקת הסבל. תכונת הבורות היא שורש היווצרות הסבל, והכחדת תכונה זו היא השורש להפסקת הסבל. הדרך המובילה להפסקת הסבל היא הדרך המתומנת האצילה{{הערה|1={{Cite web|url=http://www.accesstoinsight.org/lib/study/truths.html |title=The four noble truths |accessdate=2008-05-06|publisher=Access to Insight |last=Thanissaro Bhikkhu}}}}. סוג זה של הבנה נכונה מוסברת במושגים של [[ארבע האמיתות האצילות|ארבע האמיתות הנאצלות]].
 
שורה 69 ⟵ 67:
{{ציטוט | תוכן = ומהי החלטיות נכונה? להיות החלטי לגבי ויתור, לגבי השתחררות ממחשבות זדון, ולגבי אי גרימת נזק: לזו ייקרא החלטיות נכונה.|מקור={{הערה|שם=http}}{{הערה|שם=Thanissaro Bhikkhu}}{{הערה|שם=ReferenceA}}{{הערה|שם=cbeta.org|1={{Cite web|url=http://www.cbeta.org/result/normal/T01/0026_007.htm |title=Madhyama Agama, Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 26, sutra 31 (分別聖諦經第十一) |accessdate=2008-10-28|publisher=Cbeta}}}}{{הערה|שם=Taisho Tripitaka Vol Page 814|1={{Cite web|url=http://www.cbeta.org/result/normal/T01/0032_001.htm |title=Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 32, Page 814|accessdate=2008-10-28|publisher=Cbeta}}}}
}}
המושג "ויתור" מתייחס לנטישת הרדיפה אחר הגשמי לטובת מחויבות גדולה אל דרך הרוחנית, טיפוח רצון טוב, ומחויבות לנהוג בחוסר-אלימות ולהמנעולהימנע מלפגוע בכל יצור חי.
 
==דיבור נכון==
שורה 80 ⟵ 78:
נטישת פטפוטי הסרק... הוא מדבר בהגיון, אומר את אשר הוא עובדה, את אשר מתאים למטרה, את הדהאמה, את הוינאיה. הוא אומר מילים אשר ראוי לנצור, תואמות את זמנן, הגיוניות, מקיפות, מחוברות אל המטרה...}}
האָבְּהָיָה סוּטָה (''Abhaya Sutta'') מפרטת:{{הערה|1={{Cite web|url=http://www.accesstoinsight.org/tipitaka/mn/mn.058.than.html |title=Abhaya Sutta|accessdate=2008-05-06|publisher=Access to Insight |last=Thanissaro Bhikkhu}}}}{{הערה|1={{Cite web|url=http://www.cbeta.org/result/normal/T02/0099_026.htm |title=Taisho Tripitaka Vol. 2, No. 99, Sutra 711|accessdate=2008-10-28|publisher=Cbeta}}}}
{{ציטוט | תוכן=
באשר למילים אשר הטְָטְהְָגְָטְָה יודע כי אינן עובדתיות, אינן אמיתיות, אינן מועילות (או: אינן מחוברות למטרה), אינן חביבות והן פוגעניות כלפי אחרים, הוא אינו אומר אותן.<br>
באשר למילים אשר הטְָטְהְָגְָטְָה יודע כי הן עובדתיות, אמיתיות, אינן מועילות (או: אינן מחוברות למטרה), אינן חביבות והן פוגעניות כלפי אחרים, הוא אינו אומר אותן.<br>
שורה 149 ⟵ 147:
 
==ריכוז נכון==
ריכוז נכון (''samyak-samādhi'' • ''sammā-samādhi''), כפי ששמותיו בפאלי ובסנסקריט מצביעים, הוא יישום של ריכוז מדיטטיבי גבוה (''סׇמאדהי''סמאדהי). המתרגל מרכז את תשומת ליבולבו באובייקט כלשהו, עד הגיעו לריכוז עמוק ולספיגה מדיטטיבית (''גְ'האנה''). מסורתית, הריכוז ממוקד לרוב בתחושות הגוף או בנשימה (''אְָנְָפְָּנְָסְָטי, אנאפנה''), במושאי מבט (''קָסינה''), או דרך חזרה על ביטויים ומנטרות. כחלק מפיתוח הסמאדהי יש להתגבר על [[חמשת המעצורים]] (השתוקקות חושית, דחייה, עצלנות לאה, דאגנות חסרת מנוחה, וספק), המהווים מכשול בדרך לכניסה לג'האנה. משהושג המצב התודעתי של ג'האנה, ניתן להשתמש בו ככלי לפיתוח חוכמה ותובנות, בזכות יכולתו לבחון בבהירות את טבען האמיתי של תופעות גוף ונפש בחוויה ישירה. תהליך זה מטהר את הנפש מ"מזהמים" ([[סנקהארה|סנקהארות]], תגובות רגשיות שאינן מיטיבות), מעמיק את הבנת הדהאמה, ובסופו של דבר מוביל להארה שלמה. בקאנון הפאלי הדבר מוסבר כך:{{הערה|שם=tipitaka}}{{הערה|שם=Thanissaro Bhikkhu}}{{הערה|שם=ReferenceA}}{{הערה|שם=http}}
 
{{ציטוט | תוכן= ומהו ריכוז נכון?{{ש}}
שורה 167 ⟵ 165:
על פי הנזיר ביקהו והמלומד [[ואלפולה ראהולה]], על החלקים של הדרך המתומנת האצילה "להתפתח פחות או יותר בו זמנית, וככל המתאפשר על פי יכולת ההכלה של היחיד. הם כולם קשורים זה בזה וכל אחד מהם מסייע לטיפוח האחרים". ביקהו בודהי מסביר כי "עם מידה מסוימת של התקדמות, כל שמונת החלקים יכולים להיות נוכחים במקביל, כאשר כל אחד מהם תומך באחר. אולם עד לנקודה זו לא ניתן להימנע מחשיפה של הדרך בשלבים"{{הערה|שם=accesstoinsight.org|1={{Cite web|url=http://www.accesstoinsight.org/lib/authors/bodhi/waytoend.html |title=The Noble Eightfold Path: The Way to the End of Suffering|accessdate=2008-05-06|publisher=Buddhist Publication Society |last=Bhikkhu Bodhi}}}}
 
על פי הקאנונים ה[[הקאנון הפאלי|פאלי]] ו[[קאנון המהיאנה הסיני|הסיני]], הבנה נכונה, כוונה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון ומודעות נכונה משמשים כתומכים וכתנאים נדרשים ליישום ריכוז נכון. הגעה להבנה נכונה היא השלב הראשון, והיא גם הפתח לכלל הדרך המתומנת האצילה{{הערה|שם=קטריסקה|{{קישור כללי| כתובת = http://www.accesstoinsight.org/tipitaka/mn/mn.117.than.html| כותרת = Maha-cattarisaka| תאריך_וידוא =2008-05-06| אתר= Access to Insight|הכותב = Thanissaro Bhikkhu}}}}{{הערה| {{קישור כללי| כתובת = http://www.cbeta.org/result/normal/T01/0026_049.htm| כותרת = Madhyama Agama, Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 26, sutra 189 (中阿含雙品 聖道經第三)| תאריך_וידוא =2008-10-27| אתר= Cbeta}}}}. ראשית על המיישם להבין את העקרונות של הבנה נכונה. מרגע שהושגה הבנה נכונה, היא תהווה מקור השראה ועידוד להתהוות כוונה נכונה במיישם. כוונה נכונה תוביל לדיבור נכון. דיבור נכון יוביל לפעולה נכונה. פעולה נכונה תוביל לאורח חיים נכון. אורח חיים נכון יוביל למאמץ נכון. מאמץ נכון יוביל למודעות נכונה{{הערה| {{קישור כללי| כתובת = http://www.accesstoinsight.org/lib/authors/nanamoli/wheel377.html| כותרת = The Discourse on Right View: The Sammaditthi Sutta and its Commentary| תאריך_וידוא =2008-05-06| אתר= Buddhist Publication Society|הכותב = Bhikkhu Ñanamoli & Thanissaro Bhikkhu}}}}{{הערה| {{קישור כללי| כתובת = http://www.cbeta.org/result/normal/T01/0026_002.htm| כותרת = Madhyama Agama, Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 26, Sutra 9 (中阿含七法品七車經第九)| תאריך_וידוא =2008-10-27| אתר= Cbeta}}}}. על המיישם להפעיל מאמץ נכון על מנת לנטוש את ההבנה השגויה ולהיכנס להבנה נכונה{{הערה|שם=קטריסקה}}. מודעות נכונה תאפשר לבסס ולייצב את ההבנה הנכונה, אשר תסייע למיישם לרסן ולהתגבר על גורמי הסבל, שבינהםשביניהם תאוות בצע, שנאה ושגיה באשליות. בזכות ההבנה נכונה, הגורם האחרון והסופי שיתהווה הוא שחרור נכון. זוהי התוצאה הסופית של יישום נכון של הדרך המתומנת האצילה, בה מתרחשת ההארה, והתרגול מגיע לשיאו.
 
==הדרך המתומנת האצילה ו[[פסיכולוגיה קוגניטיבית]]==
 
קיימת קרבה בין עקרונות הבודהיזם לבין גישות פסיכולוגיות מסויימותמסוימות. אחת מהן היא הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, שמטרתה לשנות את דרכי החשיבה של האדם במטרה לשפר את חווייתו הפנימית ואת איכות חייו.
 
במאמרו "בודהיזם פוגש מדע מערבי" מסביר גיי ווטסון:
שורה 194 ⟵ 192:
 
==סבל והיצמדות==
לפי דברי גאוטמה בודהה, הסבל נגרם כתוצאה מהיצמדות לדברים גשמיים, ששתי פניה הן השתוקקות ([[טנהא]]) ודחייה. מאחר שכל התופעות הן בנות-חלוף, ארעיות, נתונות לשינוי בלתי-פוסק - תכונה הנקראת בבודהיזם "אניצ'ה" - האדם המפתח השתוקקות בנוגע אליהם נדון לסבל.
 
"התופעות" יכולות להיות גשמיות יותר (כגון ממון, תחושות, טעמים, מצב בריאותי, אנשים אחרים, וכד'וכדומה) או גשמיות פחות (כגון [[מעמד חברתי]], [[דימוי עצמי]], ואפילו התקוה הבסיסית להמשכיות או לסיום החיים). גם הדרך עצמה נחשבת לדבר שהצמדות אליו אינה עולה בקנה אחד עם הדרך. בשיחה על משל הנחש מתוך [[הקאנון הפאלי]] משווה הבודהה את הדרך לרפסודה אשר משמשת לחציית הנהר, אבל חסרת תועלת משהנהר נחצה. כך גם מה שהוא מלמד נועד כדי להגיע למטרה, ומשהמטרה הושגה, אין ערך לאחיזה בדרך.
 
==ראו גם==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הדרך_המתומנת_הנאצלת"