קברי הסנהדרין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←גלריית תמונות: קישורים פנימיים |
מ עיצוב |
||
שורה 1:
{{אתר ארכאולוגי
[[קובץ:sanhedrin_tombs.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למערת הקבורה]]▼
| שם =
| שם בשפת המקור =
| כיתוב = הכניסה למערת הקבורה
| שמות נוספים =
| מדינה =
| מיקום = שכונת [[סנהדריה]], בצפון [[ירושלים]]
| קואורדינטות =
| אורך =
| רוחב =
| שטח =
| קוטר =
| גובה מעל פני הים =
| תרבויות =[[התרבות ההלניסטית]]
| תקופות = שלהי [[התקופה הרומית בארץ ישראל]]
| בונה =
| עשוי מ =
| נבנה =[[המאה ה-1]]
| ננטש =
| סוג = [[מערת קבורה]]
| מאורעות =
| התגלה =
| חפירות =
| ארכאולוגים = ג'ורג' ברטון' 1902{{ש}}[[יוליוס יותם רוטשילד]], 1949
| מצב =
| גישה לציבור = כן
| הערות =
| אתר אינטרנט =
| מפה = {{מפה דינמית|זום=15}}
| כיתוב מפה =
| מפה מפורטת =
| כיתוב מפה מפורטת =
}}
[[קובץ:Sanhedrin8822.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים המערה]]
'''קברי הסנהדרין''' היא [[מערת קבורה]] המצויה ב[[גן הסנהדרין]], קרוב לרחוב [[שדרות גולדה מאיר]] בלב שכונת [[סנהדריה]] שבצפון [[ירושלים]].
==תיאור המערה==
המערה כונתה על ידי ה[[ערבים]] 'קבור אל קוצ'א', שמשמעו קברי השופטים. ייתכן ששמה הערבי של המערה גרם לזיהויה בטעות כמערת הקבורה של ה[[סנהדרין]], שכן הסנהדרין עסקה, בין שאר תפקידיה, ב[[שפיטה]]. הסבר אחר לזיהוי המערה כקברות הסנהדרין הוא שבמערה ישנם בין שבעים לשמונים כוכי קבורה (לפי אנציקלופדיה "מפה"), ולכן נטו לחשוב שזהו מקום קבורת הסנהדרין שמספר חבריה היה שבעים ואחת. לפי [[האנציקלופדיה העברית]] מספר הכוכים במערה הוא בדיוק שבעים ואחד, דבר שכנראה העצים את המסורת בדבר היות המערה מקום קבורת הסנהדרין. אולם לפי ספירה חדשה שנעשתה עם שיפוץ האתר, מספר הכוכים נמוך יותר{{הערה|{{יוטיוב|U-hHlk4bdCw||שם=מערות הקבורה הנסתרות של שכונת סנהדריה}}, בערוץ ה-[[YouTube]] הרשמי של [[תאגיד השידור הישראלי]]}}.{{הערה|שם=cotton|1=[https://books.google.com/books?id=7MK_spizMQwC&pg=PA79&lpg=PA79&dq=tomb+of+the+sanhedrin&source=bl&ots=seJ7KD9qJp&sig=J7QKQlnkyrTyq1tP5EzzUb4N8qs&hl=en&sa=X&ei=ev91UMiOI8Or0QWc7oDgCw&ved=0CDkQ6AEwAg#v=onepage&q=tomb%20of%20the%20sanhedrin&f=false "Sanhedriya – 'Tomb of the Judges' or 'Tomb of the Sanhedrin'"], in ''Corpus Inscriptionum Iudaeae/Palaestinae'', Volume 1: Jerusalem, Part 1, 1-704. Cotton, Hannah M. et al, eds. 2010: Walter de Gruyter, {{ISBN|3110222205}}, p. 79.}}
המערה עצמה הייתה ידועה בעם ישראל מאז שנת [[1235]], עת ביקר במערה [[יעקב השליח]]. עם השנים ציינו חכמים שונים את המערה וביניהם מפרש המשנה רבי [[עובדיה מברטנורא]], רבי [[משה באסולה]] ועוד. בשנת [[
המערה מעוטרת במשקוף בצורת גמלון. במשקוף עטורים מגולפים בצורה של [[רימון מצוי|רימון]], [[אתרוג]] ועלי צמח ה[[קוציץ סורי|אקנתוס]] הוא ה"קוציץ הסורי". בתוך מבוא המערה מצוי משקוף מעוטר נוסף, המעוטר גם הוא בגילופים של עלי אקנתוס. העובדה שעיטורים אלו הם של צמחים דווקא מחזקת את ההנחה שמערה זאת הייתה של [[יהודים]]. היהודים ב[[ימי בית שני]] נמנעו מלעטר את ארונות ומערות הקבורה בצורות [[אדם]] בגלל האיסור המקראי לעשות [[פסל (יצירה)|פסל]] ומסכה.
שורה 16 ⟵ 49:
בשנות החמישים והשישים זכו קברי הסנהדרין למעמד נכבד יחסית ואף הונצחו ב[[שטר]] של חצי [[לירה ישראלית]]. ייתכן שתוצאות [[מלחמת ששת הימים]], שפתחו בפני יהודים וישראלים את הגישה למקומות כמו [[הכותל המערבי]], [[מערת המכפלה]] ב[[חברון]] ו[[קבר רחל]], הביאו לפיחות יחסי במעמדם של קברי הסנהדרין. בשנים שלאחר מכן, האתר היה מוזנח למדי ולא ניתן לקיים ביקורים סדירים בתוך המערות השונות.
בשנת
==גלריית תמונות==
שורה 40 ⟵ 73:
{{סנהדרין}}
[[קטגוריה:סנהדריה]]
[[קטגוריה:ירושלים: מערות קבורה]]
| |||