קברי הסנהדרין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
היסטוריה
מ ←‏היסטוריה: תקלדה
שורה 37:
 
==היסטוריה==
המערה כונתה על ידי ה[[ערבים]] 'קבור אל קוצ'א', שמשמעו "קברי השופטים". ייתכן ששמה הערבי של המערה גרם לזיהויה בטעות כמערת הקבורה של ה[[סנהדרין]], שכן הסנהדרין עסקה, בין שאר תפקידיה, ב[[שפיטה]]. הסבר אחר לזיהוי המערה כקברות הסנהדרין הוא שבמערה ישנם בין שבעים לשמונים כוכי קבורה, ולכן נטו לחשוב שזהו מקום קבורת הסנהדרין שמספר חבריה היה שבעים ואחת. לפי [[האנציקלופדיה העברית]] צוין בטעות שמספר הכוכים במערה הוא בדיוק שבעים ואחד, דבר שכנראה העצים את המסורת בדבר היות המערה מקום קבורת הסנהדרין. אולם לפי ספירה חדשה שנעשתה עם שיפוץ האתר, מספר הכוכים נמוך יותר.{{הערה|{{יוטיוב|U-hHlk4bdCw||שם=מערות הקבורה הנסתרות של שכונת סנהדריה}}, בערוץ ה-[[YouTube]] הרשמי של [[תאגיד השידור הישראלי]]}}.{{הערה|שם=cotton|1=[https://books.google.com/books?id=7MK_spizMQwC&pg=PA79&lpg=PA79&dq=tomb+of+the+sanhedrin&source=bl&ots=seJ7KD9qJp&sig=J7QKQlnkyrTyq1tP5EzzUb4N8qs&hl=en&sa=X&ei=ev91UMiOI8Or0QWc7oDgCw&ved=0CDkQ6AEwAg#v=onepage&q=tomb%20of%20the%20sanhedrin&f=false "Sanhedriya – 'Tomb of the Judges' or 'Tomb of the Sanhedrin'"], in ''Corpus Inscriptionum Iudaeae/Palaestinae'', Volume 1: Jerusalem, Part 1, 1-704. Cotton, Hannah M. et al, eds. 2010: Walter de Gruyter, {{ISBN|3110222205}}, p. 79.}}.
 
המערה עצמה הייתה ידועה בעם ישראל מאז שנת [[1235]], עת ביקר במערה [[יעקב השליח]]. עם השנים ציינו חכמים שונים את המערה וביניהם מפרש המשנה רבי [[עובדיה מברטנורא]], רבי [[משה באסולה]] ועוד. בשנת [[1902]] נסקרה המערה על ידי הארכאולוג הקנדי ג'ורג' ברטון{{הערה|1=[https://books.google.co.uk/books?id=1hf7RyVkqU4C&pg=PR98-IA28&lpg=PR98-IA28&dq=GEORGE+BARTON+jerusalem+tomb&source=bl&ots=l3F9Vek5F-&sig=29lPYHJPYm3uXXJfcpXVMqSBUZw&hl=nl&sa=X&ved=2ahUKEwiI2uiHtK7eAhUMy6QKHc6jALgQ6AEwBnoECAUQAQ#v=onepage&q=GEORGE%20BARTON%20jerusalem%20tomb&f=false Archaeology and the Bible], 1933 George Aaron Barton}}. מלאכת החפירה הושלמה על הארכאולוג [[יוליוס יותם רוטשילד]] בשנת 1949. במערה נמצא [[ארון קבורה]] ועליו השם "יצחק". הארון נלקח ל[[צרפת]] וכיום הוא מצוי ב[[מוזיאון]] ה[[לובר]] ב[[פריז]]{{הערה|שם=cotton|}}.
שורה 44:
 
בשנת [[2017]], שוקמו הקברים, לאחר עבודות שימור ושיקום שנעשו על ידי [[רשות העתיקות]]{{הערה|{{כל העיר|יובל ניסני|/jerusalem-news/33452|נחנך הפארק הרובעי גן הסנהדרין, שטחו 28 דונם|14 בנובמבר 2017}}}}.
 
==תיאור המערה==
המערה מעוטרת במשקוף בצורת גמלון. במשקוף עטורים מגולפים בצורה של [[רימון מצוי|רימון]], [[אתרוג]] ועלי צמח ה[[קוציץ סורי|אקנתוס]] הוא ה"קוציץ הסורי". בתוך מבוא המערה מצוי משקוף מעוטר נוסף, המעוטר גם הוא בגילופים של עלי אקנתוס. העובדה שעיטורים אלו הם של צמחים דווקא מחזקת את ההנחה שמערה זאת הייתה של [[יהודים]]. היהודים ב[[ימי בית שני]] נמנעו מלעטר את ארונות ומערות הקבורה בצורות [[אדם]] בגלל האיסור המקראי לעשות [[פסל (יצירה)|פסל]] ומסכה.