|
==רשות נחל הקישון==
{{הפניה לערך מורחב|רשות נחל הקישון}}
רשות נחל הקישון הוקמה בשנת 1994 ומאגדת בתוכה 32 גופים שונים. מטרת הקמתה הייתה לטפל בחלקו האחרון של הנחל באורך 25 ק"מ לפני כניסתו ל[[הים התיכון|ים התיכון]]. שבעת הקילומטרים האחרונים שלו סבלו מאד מזיהומים של שפכי תעשייה של מפעלים ב[[מפרץ חיפה#זיהום קרקע מים ואוויר|מפרץ חיפה]]. תחום זה משלב בתוכו קטעי נחל בעלי אופי שונה. התחום שבמעלה הנחל הוא קטע טבעי חי ונקי ברובו, בעל ערכי טבע, נוף, היסטוריה ומורשת. הזיהום הסביבתי ממנו סבל הנחל בעבר הביא בעבר לתמותה של המערכת האקולוגית הטבעית ולהפיכת הערוץ לתעלת שפכים פתוחה הזורמת למפרץ חיפה ופוגעת גם בו. קטע זה של הנחל הוא שהניע את תהליך הקמת הרשות ואת העבודה לשיקום הנחל. ב[[מרץ]] [[2001]] הוגשה "תוכנית אב לנחל קישון" בשיתוף גופים ותאגידים כגון: [[החברה הממשלתית לתיירות]], [[הקרן הקיימת לישראל]], [[החברה להגנת הטבע]], [[איגוד ערים לאיכות סביבה חיפה]] ועוד. מטרת התוכנית הייתה הפיכת הנחל ממטרד למשאב. התוכנית הציעה את המדיניות והאמצעים לשיקום הנחל והפיכתו לנחל חי שיהווה ליבה ירוקה שתקשר בין העיר חיפה וערי הלוויין שלה [[נשר (עיר)|נשר]], [[קריית טבעון]] וה[[קריות]], לצמצום נזקי הצפות ועוד. מטרות אלו פורטו בתוכנית לעשרות רבות של יעדים משלוש קבוצות, לפי רמת החשיבות שלהן: הכרחיות, רצויות ואפשריות. התוכנית כוללת גם מדיניות לגבי כל קטע הנחל מהים ועד אזור [[יקנעם (מושבה)|יקנעם]], כולל שיקום [[נחל גדורה]], הכלול בתחום רשות הנחל.
רשות נחל הקישון היא רשות שהוקמה בשנת [[1994]] ע"י [[המשרד להגנת הסביבה]], כ[[גוף סטטוטורי|תאגיד סטטוטורי]], שמטרתו לשקם את [[נחל קישון]] ויובליו, [[נחל גדורה]] ומורד [[נחל ציפורי]], על מנת להשיבם לציבור כנחל חי. כמו כן, הרשות מופקדת על 25 הק"מ התחתונים של נחל הקישון ומאגדת בתוכה 32 גופים שונים.
המדיניות הבחינה בנחל קישון ובנחל הגדורה בין מסדרון הנחל לבין מרחב הנחל. מסדרון הנחל הוא הנחל, גדותיו וסביבתם הקרובה במרחק כמה עשרות מטרים לפחות. מרחב הנחל מורכב משטחים שאינם חלק ממסדרון הנחל, הכוללים פארקים, שטחים חקלאיים, שטחי בינוי ועוד. תפקידה של רשות נחל הקישון הוא לשקם את מסדרון הנחל, אך לא ניתן לעשות זאת מבלי להתייחס גם למרחב הנחל.
מנכ"לית רשות נחל הקישון, שרון נסים, זכתה בפרס "הגלובוס הירוק" לשנת 2010 על פעילותה הציבורית לעשייה סביבתית נרחבת לשיקום נחל קישון.
ב-2010 אישרה עיריית חיפה תוכנית של [[חברת נמלי ישראל]] להקצות שטח של 95 [[דונם]] סמוך לגדות הנחל כשטח אחסון למכולות, לשימוש [[נמל חיפה]], וזאת על-אף התנגדות רשות נחל הקישון, שחוששת שהתוכנית תפגע בפארק המתוכנן לקום לגדות הנחל.
ב-15 בפברואר 2011 נערך טקס הנחת אבן פינה לפארק מורד נחל קישון ושיקום הנחל במעמד רה"מ, [[בנימין נתניהו]], והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. פארק הקישון המורחב יכלול מערכת פארקים רציפה הכוללת פארק רחב ידיים במורד הנחל, פארק מטרופוליני מרכזי באזור מפרץ חיפה, פארקים במעלה הנחל, ומערכת שבילים המקשרת ביניהם. הפארקים ישלבו פעילות פנאי ונופש במקביל לשיקום אקולוגי ושימור בתי-הגידול הייחודיים המאפיינים כל קטע וקטע לאורך הנחל.
בחודש יולי 2011 הוחלט שפרויקט ניקוי קרקעית נחל קישון יתבצע תוך שלוש שנים במימון משותף של המדינה, המפעלים והרשויות המקומיות. פרויקט זה יכלול הוצאת שכבת הקרקע המזוהמת והקמת מערך טיפול ביולוגי. במסגרת ביצוע הפרויקט יוסט חלק מתוואי הנחל לתוואי חדש שיאפשר הקמת פארק משני צדי הנחל. כמו כן, ישוקמו נופי האזור כולו ובתי-גידול אופייניים בתוואי החדש. בנוסף על כך, הסתיימה הכנתה של תוכנית מים שתיתן מענה לזרימת הבסיס בנחל, באמצעות הזרמת מי קידוחים מושבתים בשולי עמק יזרעאל ושילוב מי מעיינות המנוצלים כיום לחקלאות. במקביל, יושבו מים לתעשייה באמצעות שימוש מוגבל במי הנחל המושבים אליו במעלה, בטרם איבודם למערכת הימית. כחלק מהתוכנית, יינתן מענה חלקי לסילוק הזרמות המפעלים מהנחל, כאשר קולחין בתי-הזיקוק ומפעלי כרמל אולפינים יועברו גם הם לטיפול והשבה לצורכי תעשייה ולא יוזרמו עוד לנחל קישון.
בשנת [[2017]] יזמה הרשות בשיתוף [[עיריית חיפה]] תוכנית להקמת פארק מורד הקישון, אשר מטרתה "לספק מענה מסוים למפרץ חיפה המתועש".{{הערה|{{ישראל היום|דניאל סיריוטי|בשורה: פארק מורד הקישון יוצא לדרך|518689|30 נובמבר 2017}}}}
==תוכנית לשיקום הקרקעית בקטע מהנחל==
|
