החתם סופר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אם לא מצדיק שורה בערך - ודאי לא מצדיק קישור חיצוני. נקודתי מדי. |
הכנסתי כהערת שוליים ליד תמונתו, מקוה שלכך לא תתנגד - זה ציור שמראה פנים אחרות ממה שפורסם עד כה (דומה לדיון על תמונת הגר"א) |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=חתם סופר|אחר=אישים אחרים בשם זה|ראו=משה סופר (פירושונים)}}
{{רב
|שם=הרב משה סופר (
|תמונה=[[קובץ:Moses S. Schreiber Litho.jpg|200px]]
|כיתוב=[[הדפס אבן]] מקורי של החת"ם סופר מאת יוזף קריהובר, מסביבות 1830. שמור ב[[מוזיאון אלברטינה]]{{הערה|אמנם מדיוקן אחר של הרב, שצוייר לידו בידי אומן הונגרי נראה שתואר פניו שונה. ראו - {{כיכר השבת|כיכר השבת|תמונה חדשה של החתם סופר נחשפה • צפו|294880|28 באוקטובר 2018}}}}
|כינוי="החת"ם סופר"
|תאריך לידה עברי=[[ז' בתשרי]] [[ה'תקכ"ג]]
|מקום לידה={{דגל|האימפריה הרומית הקדושה}} [[פרנקפורט]], [[האימפריה הרומית הקדושה]]
שורה 14 ⟵ 13:
|תאריך פטירה=[[3 באוקטובר]] [[1839]]
|מקום פעילות=מרכז אירופה
|תחומי עיסוק=[[תורה]], [[הלכה]], [[אגדה (יהדות)|אגדה]]
|רבותיו=הרב [[נתן אדלר]], הרב [[פנחס הורוביץ]]
|תלמידיו=[[כתב סופר]], [[מהר"ם שיק]], [[מאיר א"ש]], [[הלל ליכטנשטיין]]
|חיבוריו=חת"ם סופר, תורת משה, שירת משה, צוואת משה, ספר זיכרון
}}
שורה 27 ⟵ 23:
== קורות חייו ==
משה סופר נולד ב[[פרנקפורט]] לשמואל ורייזל
ב-[[1786]] הלך בשליחות רבו לפרוסניץ, כדי להפיץ את תורתו בעולם{{הערה|1=הרב ד"ר אליעזר כ"ץ, החת"ם סופר עמ' 16}}, שם נשא לאשה את שרה מלכה – בתו של ר' משה ירוויץ ב[[פרוסניץ]], ושם נעשה לראש הישיבה של העיר. בתחילה סירב להיות בתפקיד רבנות אבל מחוסר פרנסה קיבל על עצמו בשנת [[1794]] משרת רבנות בעיר [[דרזניץ]] שב[[מורביה]], על פי תקנות מעהרין (מורביה) בעת ההיא לא היה ניתן לכהן כרב בלא סמיכה מרב המדינה, החתם סופר שהחזיק בסמיכה רק מהרב אדלר, ביקש מרבי [[מרדכי בנט]] שהיה הרב הכולל של מורביה לסומכו, וקיבל ממנו כתב סמיכה בראשית שנת ה'תקנ"ד{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28037&st=&pgnum=39 באתר hebrewbooks]}}. בשנת ה'תקנ"ח ([[1798]]) עבר ל[[מטרסבורג|מטרסדורף]] שב[[הונגריה]] (כיום מטרסבורג ב[[אוסטריה]]), שם שימש כרב הקהילה ועמד בראש הישיבה שייסד.
בשנת [[1807]]{{הערה|1=העתק מהכתב רבנות נדפס וגם מתפרסם [http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=377479#p377479 פה]}} התמנה לרב ב[[פרשבורג]] (כיום [[ברטיסלאבה]] בירת [[סלובקיה]]), שהייתה הקהילה הגדולה והחשובה ב[[הונגריה]], שם המשיך להרביץ תורה ב[[ישיבת פרשבורג|ישיבה גדולה]] שאליה הגיעו תלמידים מארצות רבות שמספרם הגיע עד ל-500. שימש כרב הגליל (המחוז) וכראש הישיבה כ-33 שנה – עד יום מותו, ובמקביל שימש גם כ[[מוהל]]{{הערה|'''פנקס המוהל חתם סופר''' : רשימת הנימולים בין השנים ה'תקע"
בשנת [[1812]], חמש שנים אחרי שהגיע לפרשבורג, מתה אשתו הראשונה, והוא נישא לשרה-סריל, אלמנתו של ר' אברהם משה קלישר ובתו של רבי [[עקיבא איגר]]. מאשתו זו נולדו כל ילדיו, ארבעה בנים (אברהם-שמואל, שמעון, יוזפא, ויצחק לייב), ושבע בנות (הינדל, גיטל, ינטל, שמחה, רייכל, רייזל ואסתר). בשנת [[1832]] נפטרה שרה-סריל, ולאחר כמה שנים נשא הרב משה סופר את חיה{{הערה|שמה לפי לוח ההנצחה לנשות רבני בוניהד ([https://s3.amazonaws.com/photos.geni.com/p13/0b/62/87/14/5344483eccd4a106/20151118_140230_large.jpg תמונה בקישור]).}} אלמנתו של הרב [[צבי הירש הלר]] מ[[אלט-אופן]] שב[[הונגריה]].
שורה 37 ⟵ 33:
תלמידיו הקימו ישיבות בכל רחבי הונגריה ושמשו ברבנות בקהילות שונות. לא רק תלמידיו של החת"ם סופר העריצו אותו והאדירו את שמו, גם תלמידי חכמים ידועים כמו הרב מרדכי בנט, רבי [[עקיבא איגר]], רבי [[אפרים זלמן מרגליות]], רבי [[משה מינץ]], ורבים אחרים העריצוהו, כיבדוהו והקנו לו מעמד הלכתי מיוחד. יהודים מקהילות רבות במרכז אירופה ([[אוסטריה]], [[הונגריה]], [[צ'כיה]] ו[[סלובקיה]] של ימינו) פנו אליו בשאלות בדיני איסור והיתר ועניינים אחרים. הוא נחשב ל[[פוסק]] אחרון שניתן לסמוך עליו ולנהוג על פי פסקיו, ופסקיו התקבלו ללא שום ערעור בקהילות הונגריה בפרט, וקהילות ישראל בכלל. שמו של החת"ם סופר יצא לתהילה בכל קהילות ישראל, ואף היו שופטים גויים ששלחו אליו שאלות הנוגעות להלכה היהודית.
נפטר
== צאצאי החת"ם סופר ==
שורה 53 ⟵ 49:
גיטל בתו של החת"ם סופר, נישאה לרב אליהו קורניצר שנפטר בגיל 27, ונישאה בשנית לרב שלמה זלמן שפיצר, רב קהילת שיפשוהל בווינה. בנה הרב [[עקיבא קורניצר|עקיבא]] היה רבה של [[קרקוב]], ואחריו כיהן בנו רבי [[יוסף נחמיה קורניצר|יוסף נחמיה]].
בתו הצעירה של החת"ם סופר, שמחה (ה'תקפ"
== יחסו לארץ ישראל ==
שורה 130 ⟵ 126:
== לקריאה נוספת ==
* [[יעקב כ"ץ (היסטוריון)|יעקב כ"ץ]], '''קווים לביוגרפיה של החת"ם סופר''', בתוך: '''הלכה וקבלה''' - מחקרים בתולדות דת ישראל על מדוריה וזיקתה החברתית, ירושלים, ה'תשמ"ו, עמ' 353–386. (תרגום לאנגלית על ידי [[דוד אלינסון]]: [http://books.google.co.il/books?id=DKK3tfL9lMQC&pg=PA223 Towards a Biography of Hatam Sofer].)
* הרב ד"ר אליעזר כ"ץ, '''החת"ם סופר''', [[מוסד הרב קוק]], ירושלים, 1960.
* י' צבי זהבי, '''מהחתם סופר ועד הרצל''', הוצאת [[הספרייה הציונית]], ירושלים, ה'תשכ"ו.
* [[משה סמט]], '''החת"ם סופר - המסורת וההלכה''', דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות 9 ב', כרך 2, ה'תשמ"ה 1985, עמ' 20-17.
* מעוז כהנא, '''יציבות ושינוי בשו"ת החת"ם סופר''', עבודת מוסמך, האוניברסיטה העברית, 2004.
* מעוז כהנא, '''מהנודע ביהודה לחתם סופר – הלכה והגות לנוכח אתגרי הזמן''', [[מרכז זלמן שזר]], 2015{{הערה|[https://www.academia.edu/19823156/מהנודע_ביהודה_לחתם_סופר_-_תוכן_עניינים_ופתיחה תוכן ופתיחה] ו [https://www.academia.edu/19823160/מהנודע_ביהודה_לחתם_סופר_-_הקדמת_הספר הקדמה]}}
| |||