מיסיון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להמאה ה-18
שורה 42:
בשל הרצון לפקח על פעולות המיסיון ולתאם בין הגורמים העוסקים הקים האפיפיור [[גרגוריוס ה-15]] ב-[[1622]] משרד מיוחד ("קונגרגציה" במינוח של ה[[קוריה]] – החצר הרומית) '''הקונגרגציה הקדושה למען הפצת האמונה''' (Sacra Congregatio de Propaganda Fide) או בקיצור ה"פרופגאנדה". משרד זה קיים עד היום כאחד מתשע הקונגרגציות (מיניסטריונים) של ה[[ותיקן]], אם כי שמו שונה ב-[[1982]] ל'''הקונגרגציה לבישור לאומות העולם''' ([http://www.fides.org/index.php?lan=eng Congregatio pro Gentium Evangelizatione]).
 
בסוף [[המאה ה-18]] חלה נסיגה בפעילות המיסיון הקתולי. פירוקו של המסדר הישועי ב-[[1773]], היחלשותן של המעצמות הקולוניאליות ספרד ופורטוגל יחד עם האווירה האנטי־דתית שליוותה את [[המהפכה הצרפתית]] ושלטונו של [[נפוליאון]] שיתקה כמעט כליל את פעילות המיסיון הקתולי.
 
לאחר מפלתו של נפוליאון החל המיסיון הקתולי להתאושש, ה"פרופאגנדה" השתקמה, המסדר הישועי הוקם מחדש והאפיפיור [[גרגוריוס ה-16]] (כיהן [[1831]] – [[1846]]) יצר עשרות [[דיוקסיה|דיוקסיות]] חדשות, ומינה הגמונים רבים שישמשו כמיסיונרים. אגודות מיסיונריות רבות קמו בארצות אירופה ואף ב[[ארצות הברית]]. הצלחת המיסיון הקתולי הביאה להתבססות הכנסיות על כוחות מקומיים ולכן צומצמו במהלך [[המאה ה-20]] סמכויות הפרופאגנדה במידה ניכרת.