דמות מקראית – הבדלי גרסאות

בניגוד לספרי קודש של דתות אחרות, במקרא אין כמעט דמויות של אנשים [[קדוש (נצרות)|קדושים]] ושל חצאי [[אל]]ים. דמות האל היחידית היא דמותו של [[אלוהים]] ודמויות ה[[מלאך|מלאכים]] הן דמויות משניות ביותר ובעלות שימוש נדיר (יוצא דופן אחד הוא המלאך שנאבק ביעקב). עם זאת, אצל מעט דמויות יש פן מיסטי, בהן [[חנוך]] ו[[אליהו הנביא]]. בעניין זה המקרא עומד בניגוד ל[[הברית החדשה|ברית החדשה]] המציגה את כל מעשיו של [[ישו]] כנשגבים, ל[[קוראן]] שבו [[מוחמד]] מוגן מטעות ומחטא, או ל[[עלילות גילגמש]], שבהן [[גילגמש]], שהיה שני שלישים אל פשוט לא טעה מעולם. [[המיתולוגיה היוונית]] לעומת כתבים אלה מתארת דמויות רבות של אלים, אולם דמויות אלים ילדותיות וקטנוניות לעיתים תכופות.