סידהארתא – הבדלי גרסאות

כבר מתחילת מסעו של סידהרתאסידהארתא הוא מחפש שינוי עצמי. הוא חובר לאסתיקס, מבקר את גאוטמה וחובק את תשוקותיו הארציות ולבסוף חובר לטבע. כל זאת בניסיון להשיג [[נירוואנה]]. סידהרתאסידהארתא יודע שאין באפשרותו להשיג הארה בנהייה אחר גאוטמה. הרומן מדגים כיצד הנתיב אל ההארה לא יכול להירכש מאדם אחר משום שהנתיב שונה לכל אדם ולא יושג רק על ידי הקשבה או ציות לאדם שכבר פסע בנתיב. שכן, מילים ולימודים יכולים לתאר את האמת אך הם אינם האמת עצמה. בהיותם עקרונות, הם לוכדים את הפרט, בעוד ההארה בהיותה חסרת עקרונות משחררת את הפרט.

תמה נוספת היא מעגליות הזמן המומחשת באמצעות היחסים של אב ובן המומחשים בניסיון של סידהרתאסידהארתא פעם ראשונה עם אביו ופעם שנייה עם בנו. רעיון המעגליות מודגם גם בצורך של סידהרתאסידהארתא במלווים. ראשית גובינדה אחר כך קמאלה ולבסוף ווסודבה - כל מלווה מסמל השגה של שלבים שונים בדרך אל ההארה. הרומן מיוחד בכך שהזמן אינו ליניארי. שרשרת האירועים מתרחשת בקפיצות לאורך הזמן אבל התמות בספר בסוף חוזרות אל המקור של הסיפור. הדבר מסמל את מהות הנהר שיש לו התחלה, אמצע וסוף כמו החיים. בסוף הסיפור זו ההכרה שסייעה לסידהרתאלסידהארתא להגיע להארה. לא חשוב כמה החיים סוטים ממקור החיים, הכל לבסוף נוטה לשוב חזרה אליו. בסוף המסע שלו, רק דרך הבנת מינעד התחושות האנושיות מגיע סידהרתאסידהארתא לנירוואנה. כפי שנכתב, ברגע ההארה, סידהרתאסידהארתא חווה את התחושות של האנושות עוברים בראשו כנהר הזורם מהמקור שלו ואליו בחזרה.