התפלה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה, ניסוח, עריכה, קישורים פנימיים |
מ ←בישראל: ניסוח |
||
שורה 86:
בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקם ב[[אילת]] מתקן להדגמת תהליך זרחין שהומצא על ידי [[אלכסנדר זרחין]], ושהיה מבוסס על [[הקפאה|הקפאת]] חלק ממי הים המוזנים למתקן הנמצא תחת [[ואקום]], הפרדת ה[[קרח]] הנוצר מהתמלחת הנותרת והתכתו לקבלת מים מותפלים, שכן הקרח הקופא אינו מכיל מלח. תהליך זה הסתבר כלא יעיל (אף על פי שאלכסנדר זרחין חלק על מסקנה זו) ונזנח. ה[[משאבה|מדחס]] שהיווה את לב המתקן, שימש כחלק מרכזי במתקני זיקוק אדים דחוסים שיוצרו על ידי החברה המקימה ששמה שונה בהמשך ל-"[[הנדסת התפלה|איי. די. אי. טכנולוגיות]] (הנדסת התפלה)". חברה זו הקימה בעולם מתקני התפלה בשיטות שונות. בתחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] הקימה החברה באילת מתקן התפלה שפעל על עקרון הזיקוק הרב שלבי. מתקן זה פעל בהצלחה מספר שנים כשהקיטור הדרוש להנעתו התקבל מדוד קיטור ייעודי שהיווה ממתקן זה.
החלטת הממשלה מיוני [[2008]] (מספר 3533) קבעה כי יש להגדיל את היקף התפלת מי הים בישראל מ-505
נכון לשנת 2018, בישראל חמישה מפעלים מרכזיים להתפלת מי ים: ב[[אשקלון]], ב[[אשדוד]] ב[[פלמחים]], ב[[מועצה אזורית נחל שורק|שורק]] וב[[חדרה]]. בנוסף קיים תכנון למפעל שישי בסמוך לקיבוץ [[שמרת]].{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|ישראל מתייבשת, אבל כבר לא מתרגשת מזה|1.4216351|5 ביולי 2017}}}}
צריכת המים הכוללת בישראל ב-2013 עמדה על 2,200
==ראו גם==
| |||