פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 188 בתים ,  לפני שנה
מ
←‏בישראל: ניסוח
בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקם ב[[אילת]] מתקן להדגמת תהליך זרחין שהומצא על ידי [[אלכסנדר זרחין]], ושהיה מבוסס על [[הקפאה|הקפאת]] חלק ממי הים המוזנים למתקן הנמצא תחת [[ואקום]], הפרדת ה[[קרח]] הנוצר מהתמלחת הנותרת והתכתו לקבלת מים מותפלים, שכן הקרח הקופא אינו מכיל מלח. תהליך זה הסתבר כלא יעיל (אף על פי שאלכסנדר זרחין חלק על מסקנה זו) ונזנח. ה[[משאבה|מדחס]] שהיווה את לב המתקן, שימש כחלק מרכזי במתקני זיקוק אדים דחוסים שיוצרו על ידי החברה המקימה ששמה שונה בהמשך ל-"[[הנדסת התפלה|איי. די. אי. טכנולוגיות]] (הנדסת התפלה)". חברה זו הקימה בעולם מתקני התפלה בשיטות שונות. בתחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] הקימה החברה באילת מתקן התפלה שפעל על עקרון הזיקוק הרב שלבי. מתקן זה פעל בהצלחה מספר שנים כשהקיטור הדרוש להנעתו התקבל מדוד קיטור ייעודי שהיווה ממתקן זה.
 
החלטת הממשלה מיוני [[2008]] (מספר 3533) קבעה כי יש להגדיל את היקף התפלת מי הים בישראל מ-505 מלממיליון מ"שק בשנה, עד שנת 2013, לול-750 מלמ"'ש, עד לשנת 2020.
 
נכון לשנת 2018, בישראל חמישה מפעלים מרכזיים להתפלת מי ים: ב[[אשקלון]], ב[[אשדוד]] ב[[פלמחים]], ב[[מועצה אזורית נחל שורק|שורק]] וב[[חדרה]]. בנוסף קיים תכנון למפעל שישי בסמוך לקיבוץ [[שמרת]].{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|ישראל מתייבשת, אבל כבר לא מתרגשת מזה|1.4216351|5 ביולי 2017}}}} בשנת [[2013]] הופקו בישראל כ-500 מלמ"ש (מיליון [[מטר מעוקב]] לשנה) מים מותפלים מכל המפעלים. כל המפעלים המרכזיים מתפילים את המים בשיטת האוסמוזה ההפוכה.
 
צריכת המים הכוללת בישראל ב-2013 עמדה על 2,200 מלממיליון מ"שק בשנה{{הערה|{{ynet|יובל מן|על רטוב: מתקן ההתפלה בשורק מספק מים|4414076|5 באוגוסט 2013}}}} מתוכם סיפקה מערכת המים הארצית בממוצע כ-1,150 מלמ"ש מים שפירים., המיםומתוך המותפליםאלה סיפקוכמחצית באותה(500 שנה כמחציתמלמ"ש) מצריכתהופקו מיבמתקני השתייההתפלה.{{הערה|{{גלובס|קובי ישעיהו|מוכנים לבצורת: מתקן ההתפלה בשורק החל לספק מים|1000868540|5 באוגוסט 2013}}}}
 
==ראו גם==
3,411

עריכות