פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני 8 חודשים
מ
בוט החלפות: עשויה, אירוע, \1בר-אילן
שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי [[חז"ל]] הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני [[גט]]), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש בקיצור, "חשוון".
 
מקורו של השם מרחשוון הוא ככל הנראה במילה ה[[אכדית]] "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני{{הערה|[[אבשלום קור]], "באופן מילולי" ב[[גלי צה"ל]] אוקטובר 2018.}}. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן [[עיצורים שפתיים]], לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": ה[[אלפבית עברי|אות]] [[ו]] במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות [[מ]], וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'{{הערה|ארי זיבוטפסקי, [https://www1.biu.ac.il/File/Parasha/zibotevski.pdf חשוון, מר-חשוון או מרח-שוון?], דף שבועי אוניברסיטת בר -אילן 1288, בראשית תשע"ט}}. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה [[תלמוד|התלמודית]] ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"{{הערה|{{ירושלמי|ראש השנה|א|ב}} ([[S:ירושלמי ראש השנה דף ו א|דף ו, עמוד א]]).}}. יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך העובדה כי אף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי. יש המזהים את השם עם מַרְכַּשַן, שם החודש השמיני בלוח הפרסי הקדום, שפירוש שמו אינו ידוע.
 
ככל הנראה, בעקבות קריאה מוטעית, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל '''מַר־חֵשְוָן''', מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא '''מְרַח־שְׁוָן''', וכך הוא נשתמר בהגיית [[יהדות תימן|יהודי תימן]] עד ימינו. ב[[ביתא ישראל]] החודש נקרא [[לוח השנה של ביתא ישראל|תשואן]].
 
במהלך השנים נתנו הסברים שונים לתחילית "מר" של שם החודש. היו שהפנו לכך ש"מר" היא גם טיפת [[מים]] כמו שכתוב "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי" ([[ספר ישעיה|ישעיה]] מ, טו). אחרים כתבו שחודש חשוון הוא בעל טעם מר כי אין בו שום חג או ארועאירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
 
===השם בול===
[[רד"ק]] מפרש "נקרא כן מפני הגשמים שמתחילין בו, עניין מבול". ב[[ילקוט שמעוני]] מובא מדרש המסביר את הורדת האות "מ" מהמילה מבול בכך שעם בניית בית המקדש פסקו גשמי הזעף שירדו עד אז{{הערה|שם=שמעוני|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/yalkut-shimoni/yalkut-shimoni05.pdf ילקוט שמעוני, מלכים א' ו' סימן קפד], אתר דעת}}.
 
ב[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|שם=שמעוני}} מובא גם הסבר המבוסס על דברי [[בראשית רבה]] שב[[תקופת תשרי]] "הארץ עשוייהעשויה בולים בולים (=גושים, גושים) של אדמה"{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/tanach/raba1/13.htm בראשית רבה, פרשה יג], סימן יב}}.
 
==סמלים ומאפיינים==