הוספיטלרים – הבדלי גרסאות

כיבוש ירושלים על ידי הצבאות הצלבניים שינה את התמונה הפוליטית ב[[ארץ הקודש]]. התגבשות השלד של ממלכת ירושלים וזרימת עולי רגל מאירופה למקומות הקדושים הביאה פריחה לבית החולים והפכה אותו למוסד מרכזי בירושלים. גרארדוס ניצל את השינוי ויזם את הקמת מסדר הנזירים ההוספיטלרים סביב בית החולים שזכה להכרה מלכותית. ככל הנראה [[גוטפריד מבויון]] העניק כבר בשלב מוקדם זה את האחוזה '''כפר הסיליה''' (לטינית: Casal Hessilia) כ[[הקדש]] למסדר, מענק שאושר על ידי [[בלדווין הראשון, מלך ירושלים]] בצו משנת [[1110]]. מבנה זה היה הראשון ברשימת הנכסים העשירים שצבר המסדר כבר בעשור הראשון לקיומו. מעמדו הרשמי של המסדר וחוקתו אושרו ב[[בולה]] של האפיפיור [[פסקליס השני]] בשנת [[1113]].{{הערה|Helen J. Nicholson. The Knights Hospitaller . Boydell & Brewer, 2001 page 4}} פטרונו של המסדר נקבע כ'''יוחנן הצדיק, [[פטריארך]] [[אלכסנדריה]]''' (לטינית: sanctus Iohannes Eleemon) וחוקתו נכתבה על בסיס שבועות ה[[נזירות]] המסורתית של [[עוני]], [[פרישות]] ומשמעת, וכך, תוך צבירת רכוש בהיקף ניכר על ידי המסדר, שמרו חבריו על עוני אישי מוחלט. יורשו של גרארדוס, [[ריימון דה פואי דה פרובנס]] נכנס לתפקידו כגראנד מאסטר השני של המסדר בשנת [[1120]], ושימש כמפקד המסדר במשך 40 שנה. הוא ביסס והרחיב את פעילות המסדר, הפטרון השתנה ל[[יוחנן המטביל]], ועם מותו היה המסדר לארגון בעל כוח וחשיבות פוליטית ממדרגה ראשונה. בית החולים של המסדר טיפל, על פי רישומי התקופה, ב-2,000 חולים ביום והמסדר חילק חינם לכל דורש מזון ובגדים בשוקי ירושלים ו[[עכו]]. בתקופתו של ריימון תקנון המסדר (שנכתב ב-1187) עסק אך ורק בעזרה לחולים.

 

 

===התבססות===