פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בוט החלפות: גאו\1פוליטי
המהפך הראשון אירע עם כיבוש ירושלים על ידי צבאו של [[צלאח א-דין]] בשנת [[1187]] ונפתחה '''התקופה האיובית''' בתולדות ירושלים, הקרויה על שמה של [[השושלת האיובית]] - הסולטנות המוסלמית ששלטה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] בתחילת [[המאה ה-12]]. בסוף [[מסע הצלב השישי]], בשנת [[1229]], חזרה ירושלים לשליטה צלבנית שנמשכה עד לשנת [[1244]] - עם כיבוש העיר על ידי פושטים [[חווארזם|ח'ואריזמים]]. עליית ה[[ממלוכים]] לשלטון במצרים בשנת [[1260]] סימנה את תום התקופה הצלבנית-איובית.
 
התקופה הצלבנית בתולדות ירושלים השפיעה באופן מכריע על ההיסטוריה של המזרח התיכון והקרינה אל מעבר לגבולות האזור אל ארצות האסלאם ו[[אירופה]] הנוצרית. מסעי הצלב העלו את השם "ירושלים" למעמד עליון באסלאם, חיזקו וקיבעו את מקומה בהיררכיה של המקומות הקדושים לאסלאם, אך לא הפכו את העיר למרכז רוחני או פוליטי, ומשנותק רעיון ה[[ג'יהד]] משמה של ירושלים בתום התקופה האיובית, שקעה העיר למעמד גיאוגאו-פוליטי משני. תהפוכות אלו לא פסחו על הקהילה ה[[יהדות|יהודית]] של ירושלים, שלמרות הנסיבות הקשות נאחזו בעיר תוך מאבק עיקש בגלים של הרס והרג וניסיונות הרואים של שיקום ובניה.
מערכת הביצורים ומארג הדרכים בעיר העתיקה של ירושלים לא השתנה באופן משמעותי במעברים בין התקופות מאז ייסוד [[איליה קפיטולינה]] ועד היום. ירושלים הצלבנית הייתה, בשיאה, עיר פעילה ומפוארת ובה ביצורים מרשימים ומבני ציבור מרשימים לא פחות. ההרס שחוותה העיר עם תום התקופה מותיר את יופייה על דפי ספרי התקופה - כתבי עולי רגל והיסטוריוגרפים של התקופה ו[[ירושלים בתקופה הצלבנית#גלריית מפות של ירושלים הצלבנית|מספר מפות]] סכמתיות שצוירו במהלך ימי הביניים. המחקר ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] מתקשה - לאור מיעוט הממצאים - לצייר תמונה מלאה של הטופוגרפיה הייחודית לעיר הצלבנית.