הנגשה למוגבלים בתנועה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1זואולוג
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: מינימלי
שורה 7:
 
==חוקי נגישות בנייה==
רבים מהחוקים העוסקים בנגישות או בבנייה, במדינות רבות בעולם, עוסקים גם בנגישות בנייה. חלק מכללי נגישות הבנייה נקבעים בחוקים אלה בפרוטרוט בידי המחוקק עצמו וחלק מורה המחוקק לשר הממונה לתקן בתקנות, או מותיר בידי השופטים לקבוע בפסקי דין תקדימיים. למשל, בחוק האמריקני Americans with Disabilities Act of 1990, המחוקק קובע מפורשות שכל מבנה ציבור שנבנה אחרי חקיקת החוק חייב להיות נגיש ושכל מבנה ציבור או אגף ממבנה ציבור ששופץ אחרי חקיקה זו חייב להיות נגיש, כל זמן שפעולות הנגשה אלה אינן גורמות לקושי בלתי סביר בבנייה או בשיפוץ. החלטות כמו קביעת רוחבו המינימאליהמינימלי של מסדרון המאפשר מעבר משתמשי כיסאות גלגלים או אחוז תאי השירותים הנגישים המינימאליהמינימלי הדרוש במבנה ציבור נגיש נותרות בידי השר הממונה. פירוש המושג "קושי בלתי סביר" נותר בידי השופטים.
ככלל, חוקי הנגישות עוסקים בנגישות רשות הכלל ולא בנגישות רשות הפרט והם עשויים להחמיר יותר עם מגזרים מסוימים מאשר עם אחרים. החוק עשוי להחמיר יותר עם בניין של משרד ממשלתי או רשות מקומית שמשרת את הציבור הרחב ואמור להעסיק עובדים מן הציבור הרחב מאשר עם בניין של עסק פרטי, להחמיר עם בניין של עסק פרטי יותר מאשר עם בניין שמשרת רק חיילים מיחידת שדה. בבניית [[בית משותף]] שמכיל רק דירות פרטיות סביר שדרישות חוקי הנגישות יהיו קלות ביותר, למשל דרישה למעלית רק בבניינים משותפים שבהם יש יותר מארבע קומות, כאשר מעלית זו לא חייבת להיות רחבה מספיק עבור משתמשי כיסאות גלגלים. בבניית בית מגורים פרטי לחלוטין, ייתכן שחוקי הנגישות לא יבואו בדרישות כל שהן.