מסילת העמק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ,, פרויקט
שורה 19:
בשנת [[1998]] נערך סקר אשר בחן את התאמת השטח להקמת [[מסילת רכבת]] מודרנית וב-29 אוקטובר 2002 הכריז שר התחבורה דאז [[אפרים סנה]], שרכבת ישראל החלה בתכנון רכבת העמק{{הערה|[https://www.port2port.co.il/article/%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA/%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7-%D7%A9%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%9F/ רכבת ישראל החלה בתכנון רכבת העמק שתחבר בין חיפה לבקעת בית שאן] באתר Port2Port, בתאריך 29 באוקטובר 2002}}{{הערה|{{הארץ||הוחל בתכנון מסילת רכבת העמק|1.836489|31 באוקטובר 2002}}}}. ב-5 בנובמבר [[2002]] החליטה "ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל", בראשות ראש הממשלה [[אריאל שרון]], כי במסגרת [[תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל|תוכנית החומש של רכבת ישראל]], תחודש מסילת רכבת העמק{{הערה|{{הארץ|מוטי בסוק|שר האוצר עסוק - בפריימריס|1.839435|12 בנובמבר 2002}}}}. לשם כך הוגשה לאישור [[הוועדה לתשתיות לאומיות#תוכנית לתשתיות לאומיות|תוכנית לתשתיות לאומיות]] בה נערכו שינויים נוספים בתוואי המקורי בהתאם להתפתחויות נוספות שקרו בשטח מאז אושרו השינויים בתוואי שהוגדר בשנת 1988. שינויים אלו כוללים את הוצאת מסילת הרכבת מהתוואי ההיסטורי שעובר במרכז העיר [[עפולה]], ותכנון תוואי חדש אשר יעקוף את עפולה מצפון ובחלקו אף יעבור ב[[חפיר]]. תחנת עפולה החדשה תוכננה למרכז העירוני החדש של האזור הנמצא בנקודה בין עפולה ל[[עפולה עילית]]. [[הוועדה לתשתיות לאומיות]] אישרה עקרונית את התוכנית במרץ 2004{{הערה|{{גלובס|דוד חיון|הות"ל אישרה עקרונית תוכנית לחידוש פעילות רכבת העמק|781605|18 במרץ 2004}}}}.
 
התוכנית, בהסתייגויות מסוימות, אושרה בידי ועדות התכנון לקראת סוף 2005 והייתה אמורה להיבנות בין השנים [[2005]]–[[2008]]{{כ}} בהשקעה של כ-1 מיליארד ש"ח{{הערה|[https://www.port2port.co.il/article/%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA/%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%AA%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%90%D7%AA-%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%91%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B-1-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%A9-%D7%97/ רכבת ישראל תחדש את פעילות "מסילת העמק" ההיסטורית בפרוייקטבפרויקט מיוחד בהשקעה של כ-1 מיליארד ש"ח] באתר Port2Port, בתאריך 22 בדצמבר 2004}}{{הערה|{{הארץ|ורד לוי-ברזילי|הרכבת חוזרת לעמק|1.1513255|23 במרץ 2005}}}}, אך בפועל עבודות הסלילה בקו החדש-ישן התעכבו בשל מחלוקות על הכדאיות הכלכלית של הקו ובשל עדיפויות קודמות לתקציב{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/ksafim/2006-11-14.rtf דיווח על תוכנית העבודה והפיתוח של רכבת ישראל] - 14 בנובמבר 2006}}{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/ksafim/2007-07-16-04.rtf] דיווח רכבת ישראל - 16 ביולי 2007}}.
 
בשנת [[2010]] החליטה [[ממשלת ישראל]] על הקמתה של מסילת העמק, כחלק ממיזם "[[נתיבי ישראל]]", שנועד לקצר זמני נסיעה בין מרכז המדינה ל[[פריפריה]]. החלטת ממשלה קבעה שמימוש המיזם, בנוסף לסלילתה של [[מסילת עכו - כרמיאל]] יתחיל במהלך שנת 2011 ויבוצע על ידי [[נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה]], שעד אז עסקה בהקמת רשת הכבישים הבינעירונית בלבד, ולא על ידי רכבת ישראל, כפי שהיה עד אז. במרץ [[2016]] הסתיימה הנחת פסי המסילה{{הערה|שם=הירדנים}}. כלל העבודות של קו הרכבת הושלמו עד קיץ 2016 והקו החל לפעול באוקטובר 2016, בדיוק 111 שנים לאחר חנוכת רכבת העמק המקורית.
שורה 34:
 
==מסלול הרכבת==
מסילת העמק המודרנית פועלת במסלול בן 60 קילומטר בין [[חיפה]] ל[[בית שאן]] דרך אזור [[יקנעם עילית|יקנעם]], [[עפולה]] ו[[עמק יזרעאל]] ויש בה חמש תחנות נוסעים (מתוכן אחת בבניה), ו־2 תחנות בתכנון: [[תחנת הרכבת מרכזית המפרץ|מרכזית המפרץ]] , [[תחנת הרכבת נשר]] (בתכנון), [[תחנת הרכבת כפר יהושע-יקנעם|כפר יהושע-יקנעם]], [[תחנת הרכבת כפר ברוך-מגדל העמק|כפר ברוך-מגדל העמק]], [[תחנת הרכבת עפולה|עפולה]], [[תחנת הרכבת תל יוסף]] (בתכנון) ו[[תחנת הרכבת בית שאן|בית שאן]]. המסלול מיועד להפעלת קווי נוסעים וקווי משא במהירות של עד 160 [[קילומטר לשעה]]. המסילה נבנתה כמסילה בודדת לכל אורכה (דבר שיצריך [[מפגש רכבות]] בתחנות הרכבת או בתחנות תפעוליות לאורך הקו, וימנע הפעלה בתדירות גבוהה), אך עם הכנה תשתיתית להכפלת הקו (כדוגמת תוואי שמשאיר מקום להכפלת המסילה, ו[[חפיר]] המתאים למעבר מסילה כפולה). משיקולים של תחזית לשיעור נוסעים נמוך וחסכון תקציבי לא נסללה המסילה כמסילה כפולה, ו[[גשר]]ים במסלולה נבנו ברוחב המתאים למסילה בודדת (אך עם אפשרות להרחבה).
 
המסילה מתחברת ל[[מסילת החוף]] בסמוך ל[[גשר פז]]. מאפייני החיבור מאפשרים חיבור בין חלקה הדרומי של מסילת החוף, אך לא עם חלקה הצפוני, מה שיאפשר הפעלת רכבות מתל אביב וחיפה לעפולה ובית שאן, אך לא מנהריה, ויחייב נוסעים מאזור נהריה, עכו והקריות להחלפת רכבת ב[[תחנת חיפה מרכז]]. עם פתיחתה העתידית של [[תחנת הרכבת מרכזית המפרץ|תחנת מרכזית המפרץ]] תתאפשר החלפת רכבות לבאים מצפון ולנוסעים מצפון בתחנת לב המפרץ. פתיחת תחנה זו צפויה להגדיל את כמות הנוסעים בקו, ולהגדיל את הנגישות אליו וממנו בחיפה וסביבתה.