רכבת תחתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 24199195 של 141.226.14.77 (שיחה) עדיין מתאים לחיפה
ויקיזציה
שורה 5:
 
==רקע==
הרכבות התחתיות אפשרו [[ציפוף עירוני]] ברחבי העולם. קשה לדוגמה לתאר את הקיום ב[[מנהטן]] הצפופה ללא חיבור רכבתי תת-קרקעי בתוך ה[[אי]] ולשאר חלקי [[ניו יורק]]. אולם, חסרונן הגדול של הרכבות התחתיות לעומת מערכות תחבורה עיליות הוא העלות הגבוהה שלהן (בעיקר עלות כריית המנהרות והתחנות התת-קרקעיות), ויש הטוענים כי מהבחינה הכלכלית עדיף להשקיע במערכת [[אוטובוס|אוטובוסים]]ים עם נתיבים לתחבורה ציבורית. יש ערים גדולות מעטות שבהן רשת הרכבות המטרופוליטניות היא כמעט כולה בגובה הקרקע או על גשרים כמו ב[[אוסלו]] ו[[שיקגו]].
 
רכבת תחתית מוגדרת בדרך כלל באמצעות הקריטריונים הבאים:
שורה 17:
 
==היסטוריה==
הרכבת הראשונה שהופעלה מתחת לפני האדמה הייתה קטע באורך 830 מטרים שנחנך ב-[[1844]] ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]{{הערה|[http://www.brooklynrail.net/images/aa_tunnel/new_research/oct_09/events_leading_to_tunnel_creation.pdf events leading to tunnel creation]|שמאל=כן}}. המערכת הראשונה נבנתה ב[[לונדון]] בשנת 1863{{הערה|[https://tfl.gov.uk/corporate/about-tfl/culture-and-heritage/londons-transport-a-history/london-underground/a-brief-history-of-the-underground A brief history of the Underground]|שמאל=כן}} על בסיס רכבות קיטור, ובשנות התשעים של אותה מאה החל המעבר לרכבות חשמליות{{הערה|[http://www.davros.org/rail/culg/northern.html#layout Clive's Underground history]}}. במהרה נבנו מערכות כאלו ברוב הבירות של [[אירופה]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] נפוצו הרכבות התחתיות גם ברחבי [[אסיה]].
 
==רכבות וקווים==
מערכת הסעות המבוססת על רכבות התחתיות, כוללת בדרך כלל מספר קוים, העוברים בתדירות גבוהה לאורך מסלול קבוע של תחנות, בשני הכיוונים (ולעיתים במסלול מעגלי).
[[טופולוגיית רשת|טופולוגית]] הקוים נקבעת על ידי מספר רב של גורמים, כולל מחסומים גאוגרפיים (למשל [[נהר]]), דפוסי הנסיעה הצפויה, עלויות הבנייה, פוליטיקה ולעיתים אף אילוצים היסטוריים. טופולוגיות נפוצות לקוים של רכבת תחתית יהיו בצורת האותיות "X", "I", "U", "S", או "O". המערכות בנויות לרוב ממספר קוים עם קוים מצטלבים, או בצורה מעגלית, ומתוכננות כך שתתאפשר נסיעה בין שתי נקודות במפה בצורה מהירה, וככל שניתן, מבלי הצורך לעבור בין מספר רב של קווים (במקרה של איחוד כמה קווים היסטוריים, ייתכנו מערכות לא יעילות, או קשות לניווט).
 
שורה 31:
Radial-system.png|ממוזער|250px|מערכת בצורת כוכב. קיים ב[[בוסטון]], [[שיקגו]], [[טגו]], [[קייב]], [[סאפורו]], [[וושינגטון די. סי.]]
Circle-system.png|ממוזער|250px|קו עגול. קיים ב[[גלאזגו]]
Circle-radial-system.png|ממוזער|250px|קו עגול נחתך. קיים ב[[בייג'ינג]], [[בוקרסטבוקרשט]],
Intermeshed-system.png|ממוזער|250px|מערכת בצורת [[מטריצה]]. קיים ב[[ברלין]], [[ניו-דלהי]], [[גואנגג'ואו]], [[מקסיקו סיטי]], [[ניו יורק]], [[אוסקה]], [[פריז]]
</gallery>
 
ברכבת יהיו בדרך כלל בין 6 ל-12 קרונות היכולים להכיל כ-100 עד 150 נוסעים כל אחד, כתלות ביחס מקומות הישיבה מול מקומות העמידה. {{ש}}
ההתמצאות ברכבת התחתית נעשית באמצעות שילוט בתחנות וברכבות עצמן, ובאמצעות מידע הזמין לנוסעים באתרי האינטרנט, ב[[טלפון חכם|טלפונים החכמים]], ובמידע מודפס. מאחר שהרכבות בעיקר בערים הגדולות משמשות לא מעט תיירים, השילוט יהיה קיים לרב גם בשפות נוספות, מעבר לשפה המקומית. השילוט כולל את מפת מערכת הרכבות התחתיות כולה, מפות הקוים והתחנות, שמות התחנות, שלטי הכוונה לתנועת הנוסעים בתוך התחנות, ומידע בזמן אמת לגבי לוחות זמנים ומועד הגעת הרכבת הבאה. {{ש}}
זיהוי הקווים במפות הרכבת, מבוסס לרוב על סימונים בצבעים (הקו האדום, הקו הסגול וכו'), אותיות או מספרים (קו 5, קו A) או שילוב שלהם. כיוון הנסיעה מבוסס על שם התחנה האחרונה במסלול. במפת הקו יופיע שמות התחנות, וסימונים גרפיים המעידים על תחנות בהן ניתן להחליף רכבת או כל מידע אחר. במפת המערכת יופיעו כל הקוים, בדרך כלל על רקע מפת האזור אם כי בניגוד למפות קונבנציונליות, מפות הרכבת התחתית הן פחות מדויקות מבחינה גאוגרפית, ויותר מדגישות את הקשרים הטופולוגיים בין התחנות השונות.
על מנת ל[[מיטוב|מטב]] את מערכת ההסעות ולאפשר לנוסעים להגיע לכמה שיותר תחנות באמצעות הרכבת התחתית, קיימות מספר תחנות "מחלף" הממקומות בעיקר בצירים מרכזיים, בהן ניתן בנקל לעבור מקו אחד לשני, ובכך להגיע ליעדים נוספים מלבד התחנות במסלול הקו שבו הם עלו. כמו כן ניתן למצוא במסלול של קוים מסוימים הסתעפות, המפצלת קו לשני "ענפים" שונים. {{ש}}
 
שורה 45:
==תחנות רכבת תחתית==
[[קובץ: Metro-Paris-Distributeur-au.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכונה אוטומטית למכירת כרטיסים בתחתית של פריז]]
ברוב הרכבות התחתיות בעולם הנסיעה היא בתשלום. הכניסה אליהן דורשת העברת כרטיס נסיעה (חד פעמי, או מנוי תקופתי) במכונות אוטומטיות המוצבות בכניסה לתחנות.
בתחנות, ברובן כאמור מתחת לאדמה (אם כי חלקן לעיתים גם מחוצה לה), ניתן למצוא עמדות מודיעין, קופות מאוישות, קופות אוטומטיות למכירת כרטיסים, מערכת מנהרות מדרגות ומעליות למעבר בין המפלסים השונים בתחנות בהן עוצרת יותר מרכבת אחת, דוכני רוכלים ולעיתים אף אזורי מסחר מוסדרים.
 
שורה 52:
 
תופעות נפוצות המאפיינות את המעברים של הולכי הרגל בתחנות הרכבת התחתית הן קבצנים המבקשים לנצל את הכמות הגדולה של הנוסעים כדי לקבץ נדבות, ומוזיקאים המבקשים חשיפה להמון, המנגנים לעוברים ושבים (לעיתים אף בעידודה הרשמי של העיר){{הערה|[http://www.ymusic.co.il/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7.html כוכב נולד מתחת לאדמה]}}{{הערה|[http://www.stlanguage.com/single-post/2015/08/24/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%9E%D7%94 כל הרחוב במה], שפת רחוב}}.{{ש}}רציפי הרכבת התחתית מהווים לא פעם מוקד ל[[התאבדות|התאבדויות]], תאונות הנגרמות מנפילה לרציף, או דחיפות. ביפן ובמקומות אחרים מכניסים בהדרגה מחסומים למניעת דחיפות או התאבדויות על הפסים. תופעת ההתאבדויות ביפן נעשתה נפוצה כל כך, עד שחברות הרכבות הודיעו על קנס בגובה מיליון דולר שיוטל על משפחתו של המתאבד, כפיצוי על העיכובים בתנועת הרכבות בעקבות המעשה{{הערה|שם=גלובס}}.
הרכבת התחתית היא בלא מעט מקרים אזור עם אחוזים מוגברים של מקרי שוד, כייסות, גניבות ואלימות. הפשע ברציפים וברכבות התחתיות הוא אתגר המעסיק את מוסדות אכיפת החוק בערים בהן קיימת רכבת תחתית, בעיקר בלילות. כמו כן הצפיפות ברכבת התחתית היא כר נרחב ל[[הטרדה מינית|הטרדות מיניות]], ובכמה מדינות פתרו זאת בכך שהקדישו קרונות נפרדים לנשים. כך זה למשל ב[[קהיר]] וב[[טוקיו]].{{הערה|שם=גלובס|[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000816926 7 דברים שלא ידעתם על רכבות תחתיות בעולם], [[גלובס]], ינואר 2013}}.
 
מספר התחנות ברכבת התחתית והמרחקים ביניהן שונים מעיר לעיר עד כי באזורים מסוימים ניתן למצוא תחנות רכבת תחתית סמוכות במרחק של מספר דקות הליכה, ובאזורים אחרים התחנות מבודדות יותר. אולם, בדרך כלל, ניתן למצוא תחנות רכבת תחתית במרכזי הערים, אתרים מרכזיים, תחנות [[רכבת עילית]] ו[[שדה תעופה|שדות תעופה]], המאפשרים לנוסעים מעבר ישיר מהרכבת התחתית לנסיעת המשך באמצעי תחבורה אחרים כדוגמת אוטובוסים, חשמליות ורכבות ארוכות טווח.
שורה 89:
נכון ל-2018, ה[[כרמלית]] ב[[חיפה]], היא כלי התחבורה התת-קרקעי היחיד בישראל. היא רכבת מסוג [[פוניקולר]] (funicular). דהיינו, רכבת שמטפסת במתלול ויש לה, מלבד פסים רגילים, גם כבלי משיכה. הכרמלית פועלת מאז [[1956]] (אך נסגרה ושופצה מספר פעמים, השיפוץ המקיף האחרון שבוצע ב-2018 כלל את החלפת קרונותיה) ולה קו בודד ו-6 תחנות פעילות.
 
על פי התוכניות, ב[[גוש דן]] עתיד בשנת [[2021]] להיחנך הקו האדום כחלק מ[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב]] שיכלול קטע תת-קרקעי בחלק ממסלולה בתל אביב. המערכת אמורה לכלול בשלבה הסופי מספר קווי [[רכבת קלה]] שרוב תחנותיה יהיו עיליות ומקצתן יבנו מתחת לאדמה. אך מערכת זו אינה נחשבת לרכבת תחתית. בהמשך מתוכננים במערכת התחבורה במטרופולין עוד 3 [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קווי מטרו|קווי מטרו]] שישלבו תחנות תת-קרקעיות וקיבולת נוסעים גדולה יותר מקרונות הרכבת הקלה. יש לציין שהצעותהצעות תכנון לרכבת תחתית באזור תל אביב עלו לראשונה כבר ב-1925 ושוב בשנות ה-30 כשהעיר מנתה 150,000 תושבים והרכבת נועדה לחבר את תל אביב ליפו. מאז עלו וירדו תוכניות שכללו הצעות משתנות לנתיבי הרכבת שקודמו בהתאם להתפתחות העיר והערים הסמוכות לאורך החופים כשחלק מהמיזמים היו יוזמות ממשלתיות וכן של משרד התחבורה וחלק יוזמות שהוצעו עבור עיריית תל אביב. ב-1993, אף קיים ראש עיריית ת"א באותה עת רוני מילוא, טקס הנחת אבן פינה לרכבת התחתית.
 
גם בירושלים מתוכננים קטעי מסילה תת-קרקעיים עם תחנות תת-קרקעיות ב[[הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים]]. כמו כן תוכנן קטע תת-קרקעי למסילת הרכבת מתל אביב לירושלים שכולל מנהרות לרכבת ותחנות תת-קרקעיות. תחילה תיפתח רק תחנת האומה ע"ש יצחק נבון בכניסה לעיר שרציפיה בעומק כ-80 מטרים תחת פני הקרקע ובהמשך מתוכננת הארכת המסילה התת-קרקעית עד לעיר העתיקה בירושלים כולל תחנות תת-קרקעיות במרכז העיר וסמוך לכותל.
 
==ראו גם==
 
* [[עיר תת-קרקעית]]
 
שורה 105 ⟵ 104:
* {{ynet||עיר עם תחתית: 7 תחנות סאבוויי לא רגילות|4461888|22 בדצמבר 2013}}
* {{ynet|ד"ר ערן אלדר|"רכבת תחתית בתל אביב קום תקום"|4498880|13 במרץ 2014}}
* {{וואלה!|זיו ריינשטיין|פרויקט המטרו: תחנות הרכבת התחתית הכי יפות בעולם|2992661|011 בספטמבר 2016}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{ש}}{{תחבורה ציבורית}}
{{כלי תחבורה}}
 
[[קטגוריה:רכבות לפי סוג|תחתית]]
[[קטגוריה:רכבות תחתיות|*]]