נבואה המגשימה את עצמה – הבדלי גרסאות

'''נבואה המגשימה את עצמה''' היא מושג מתחום [[פסיכולוגיה חברתית|הפסיכולוגיה החברתית]] המתאר תהליך חברתי בו אמונה אשר בתחילתה היא שגויה מובילה למימוש עצמה{{הערה|Merton,R.K.(1948). The self-fulfilling prophecy. Antioch Review, 8, 193-210.}}. להבדיל מאפקט ה[[פלצבו]], תהליך המימוש הוא תהליך חברתי בו קיימת אינטרקציה בין פרטים, ואינטראקציה זו היא הגורמת להגשמת האמונה.

האמונה מתבטאת אצל הפרט [[סכמה (פסיכולוגיה)|בסכמה]] המניהיגההמנהיגה את התנהגותו{{הערה|שם=פסיכוחברתי|Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.}}, בעקבות כך הפרט מקבל תגובה סביבתית מהחברה הגורמת למימוש האמונה{{הערה|האוניברסיטה הפתוחה, '''פסיכולוגיה חברתית מדריך למידה ומקראה''' עמ'81-86 תשע"ב.}}.

את האפקט איששו החוקרים רוזנטל וג'ייקובסון בשנת 1968 בניסוי אשר הפך לאחד הניסויים המפורסמים ביותר בתולדות הפסיכולוגיה החברתית. החוקרים ערכו [[מנת משכל|מבחן אינטליגנציה]] לאוכלוסיית תלמידי בית ספר וטענו בפני מורי בית הספר כי מבחן נועד לזהות ילדים אשר "פורחים מאוחר", דהיינו תלמידים שבתחילת הדרך מפגרים מבחינה אינטלקטואלית אולם, עד שנה הבאה הם ישלימו את הפער. כך כל מורה בכיתה קיבלה רשימה של תלמידים בכיתותיהם אשר סווגו כמבטיחים למרות שהם הוקצו אקראית לרשימה ללא קשר למבחן האינטליגנציה. בתום שנת הלימודים התברר כי ה"פורחים המאוחרים" אכן השיגו הישגים גבוהים ביותר במהלך אותה שנה{{הערה|Rosenthal, R, and L. Jacobsen. Pygmalion in the classroom: teacher expectation and pupils’ intellectual development. New York: Holt, Rinehart and Winston, 1968.}}. על בסיס מחקר זה נכתב הספר "[[אפקט פיגמליון בחדר הכיתה]]".

אפקט הגולם הוא תופעה המקבילה לאפקט פיגמליון אך מוביל להשפעה שלילית, כלומר הוא תהליך בו הנבואה המגשימה את עצמה גורמת להשפעה שלילית על מושא הנבואה באמצעות הגשמת הנבואה. האפקט נפוץ בתהליכי ניהול לקוי, וכן מהווה מרכיב מרכזי במימוש [[סטריאוטיפ|סטריאוטיפים]].

הטיית הנסיין הוא [[כשל לוגי]] מסוג [[שגיאות תצפית]], השייך לקבוצת [[כשלי היקש]] בו תוצאת הניסוי מושפעת מציפיות ותקוות של מלקטי הנתונים. בהטיית הנסיין ציפית הנסיין מהנבדק גורמת לנבדק לאשש את השערת המחקר בה מאמין הנסיין.

אפקט הנס החכם הוא תופעה בה מתשאל מעביר מידע למתושאל באופן לא מודע, הגורם לו להפגין ידע אואותו לא היה אמור לדעת ובכך להגשים את אמונת המתשאל בדבר הידע אצל המתושאל{{הערה|1=Pfungst, O. (1911). Clever Hans (The horse of Mr. Von Osten): A contribution to experimental animal and human psychology (Trans. C. L. Rahn). New York: Henry Holt. (Originally published in German, 1907).}}.

בניסויים שערכו סניידר ואחרים התגלה כי פעמים רבות פסיכולוגים אשר בוחנים [[אבחנה|דיאגנוזה]] מסוימת אכן ימצאו אותה גם אם אינה קיימת בצורה [[פסיכופתולוגיה|פתולוגית]]. זאת כיוון שהחוקרים תרים אחר הדיאגנוזה הנבדקת בצורה הגורמת לנבדק לתת תשובות המאשרות אותה{{הערה|1=Snyder' M. (1984) When belief creates reality. In L. Berkowitz (Ed/) advances in Experimental Social Psychologi (Vol.18). New York:Academic Press.}}.