ספר מלכים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 20:
 
הסיפורים הם מגמתיים ובאים להוכיח שקיים קשר בין התנהגות העם לבין מתנת המלוכה, שקיבל העם לאחר שנים רבות של בקשות משמואל וקודמיו. תקופה המלוכה נחשבה בעיני העם לתקופה של שגשוג מדיני, ביטחון ושלום, וכן הכרה פוליטית בריבונות הלאומית של העם ובסמכותו של המלך כריבון שלו.
 
==תוכן הספר==
===מלכים א===
====פרק א====
[[דוד המלך]] מזדקן והובאה לו לחממו נערה שתשמשו - [[אבישג השונמית]]. [[אדוניה]] ממליך את עצמו ב[[עין רוגל]], כשלצדו [[יואב בן צרויה]] ו[[אביתר|אביתר הכוהן]]. כנגדם עמדו [[צדוק|צדוק הכוהן]], [[נתן הנביא]], [[בת שבע]] ו[[בניהו בן יהוידע]] שתמכו ב[[שלמה]] לו דוד הבטיח את המלוכה. כדי להחזיר את המלוכה לשלמה בת שבע ונתן הנביא מתכננים פנייה כפולה שמביאה את דוד להמליך את שלמה בפועל ולא להסתפק במינויו כיורש כדי למנוע את הפיכתו של אדוניה. דדו מסכים ושלמה נמשח למלך ב[[מעיין הגיחון]] על ידי צדוק הכוהן ונתן הנביא. חגיגת המלכת שלמה נשמעת עד לעין רוגל ומביאה למנוסה בקרב תומכי אדוניה. אדוניה עצמו בורח ותופס ב[[קרנות המזבח]] כדי להנצל. שלמה חונן את אדוניה על תנאי שיהיה לבן חיל ולא יימצא בו רע.
====פרק ב====
לפני מותו [[דוד]] קורא ל[[שלמה]] ומוסר לו את צוואתו. הוא אומר לו לשמור את מצוות ה', להרוג את [[יואב בן צרויה]] על שפגע ב[[אבנר בן נר]] ו[[עמשא בן יתר]], לעשות חסד עם בני [[ברזילי הגלעדי]] שדאגו לדוד, ולנקום ב[[שמעי בן גרא]] על שקילל את דוד אך היה מוגן בשל השבועה שנשבע לו דוד ביום המלכתו. לאחר מכן דוד נפטר.
אדוניה מבקש מ[[בת שבע]] שתדבר עם שלמה שיתן לו את [[אבישג השונמית]]. שלמה רואה זאת כמרידה מלכות ומוציא להורג את אדוניה. בנוסף הוא מגרש את [[אביתר הכהן]], והורג את יואב כצוואת אביו. על שמעי בן גרא הוא מטיל [[עוצר]] ב[[ירושלים]], אותו שמעי מפר, וגם הוא מוצא להורג.
====פרק ג====
שלמה נושא לאישה את בת פרעה ומשכן אותה בעיר דוד עד שיגמור לבנות את ארמונו, [[בית המקדש]] ו[[חומות ירושלים]].
העם ושלמה מזבחים בבמות, שכן עוד לא נבנה [[בית המקדש]]. שלמה מקריב אלף עולות במזבח ב[[גבעון]]. בלילה ה' נגלה אליו ושואל אותו במה הוא חפץ. שלמה אומר שחפץ בחוכמה להבדיל בין טוב לרע. ה'ממלא את הבקשה, ואומר לשלמה כי יהיה חכם מכל אדם.
לאחר מכן מתואר [[משפט שלמה]].שתי נשים [[זנות|זונות]] באו לפני שלמה. שתיהן גרו בבית אחד וילדו בהפרש של שלושה ימים, אך אחד הילדים נפטר. האישה האחת, שבנה מת, טענה כי בנה הוא הילד החי והאישה השנייה החליפה בין הילדים בלילה. האישה השנייה הכחישה את הטענות כלפיה, וטענה כי בנה הוא הילד החי.
שלמה הקשיב לטענותיהן. כדי לברר מי הצודקת, ציווה שלמה לגזור את הילד לשניים. אחת הנשים התנגדה בתוקף להחלטה ואמרה שהיא מוותרת על הילד, ואילו השנייה הסכימה להחלטה. כך שלמה קבע כי האישה שריחמה על הילד היא אמו האמיתית והשנייה היא המשקרת.
המשפט היה מפורסם מאוד בעם, וכולם הכירו בחוכמת שלמה וגדולתו כמלך.
===מלכים ב===
====פרק א====
מואב מרדו ("פשע") בישראל אחרי מות אחאב.
[[אחזיה (מלך ישראל)|אחזיה]], בנו של [[אחאב]] שמלך אחריו, נפצע (נפל בעד השְׂבָכָה). הוא רוצה לברר האם יבריא. הוא שולח שליחים ל[[בעל זבוב (אל)|בעל זבוב]], אלוהי [[עבודה זרה]] ב[[עקרון]], כדי שישאלוהו.
מלאך ה' מתגלה אל [[אליהו הנביא]] ואומר לו ללכת אל שליחי אחזיה, ולומר להם שיאמרו לאחזיה שמכיוון שדרש בבעל זבוב ולא בה', הוא לא יבריא מהמחלה.
שליחי אחזיה באים לפניו ואומרים לו שפגשו איש בדרך, ואמרו לו את דברי האיש. אחזיה שואל אותם כיצד נראה אותו האיש, ומבין שזהו אליהו הנביא.
אחזיה שולח שליחים לאליהו שיביאו אותו אליו. במשלחת הראשונה נשלח שר החמישים ואנשיו. כשמגיעים לאליהו ואומרים לו לבוא, הוא אומר שתרד [[אש]] מהשמים ותאכלם, ואכן זה קרה. לאחר מכן שלח אחזיה משלחת נוספת של שר חמישים אחר ואנשיו. כמו המשלחת הראשונה, גם הם אומרים לאליהו לבוא והוא אומר שאש תרד מהשמים ותאכלם, וגם זה אכן קרה. אחזיה שולח משלחת נוספת של שר חמישים אחר ואנשיו. כשהם מגיעים לאליהו, שר החמישים קורע בפניו ומתחנן שיבוא, ואליהו מסכים. אליהו בא לאחזיה ואומר לו שלא יבריא מהמחלה, על שפנה לבעל זבוב ולא שאלוהי ישראל.
אחזיה מת, כפי שאמר אליהו, ואחיו מולך אחריו. [[יורם (מלך ישראל)|יהורם]] החל למלוך בשנה השנייה למלכות [[יורם (מלך יהודה)|יהורם בן יהושפט]] ביהודה.
====פרק טז====
[[אחז]] מתחיל למלוך תחת אביו [[יותם]] כשהיה בן עשרים, בשנה השבע עשרה למלכות [[פקח בן רמליהו]] בישראל. אחז סטה מדרך הישר, ועשה הרע בעיני ה'.
רצין מלך ארם ופקח מלך ישראל עולים למלחמה על יהודה, וצרו על ירושלים. אחז שולח שליחים לתגלת פלסר מלך אשור שיגן עליו מארם וישראל תמורה לכסף רב מאוצרות בית ה' ובית המלך. מלך אשור מסכים, ומביס את מלך ארם ומלך ישראל.
אחז מצווה את אוריה הכוהן לבנות מזבח בבית המקדש כמו המזבח שב[[דמשק]]. אחז חוזר מדמשק ומקריב עולות על המזבח החדש. הוא אומר לאוריה להשתמש במזבח החדש באופן קבוע בעבודת המקדש. בנוסף, אחז מורה לשנות את כלי המקדש. אוריה עושה ככל אשר ציווה אחז.
אחז נפטר לאחר שש עשרה שנות מלכות, ובנו [[חזקיהו]] מלך אחריו.
 
==מבנה הספר==