פמיניזם דתי (יהדות) – הבדלי גרסאות

'''פמיניזם דתי''' הוא זרם המבקש לשלב ערכים [[פמיניזם|פמיניסטיים]] עם המחשבה וה[[הלכה]] [[יהדות|היהודייםהיהודיות]], וכולל בתחומו תתתתי-זרמים מגוונים. תת-זרם מרכזי בפמיניזם הדתי שואף ליצור הזדמנויות דתיות ומנהיגותיות רחבות יותר לנשים יהודיות. תת-זרם אחר סבור כי העובדה שהפסיקה הייתה נתונה רובה ככולה בידי ידייםבידיים [[איש|גבריות]] גרמה לכך שההלכה מפלה אותןנשים בתחומים רבים ושואף לשנות זאת.

גרסאות שונות של התאולוגיה הפמיניסטית קיימות בקהילות יהודיות. חלקן מקדמות את הרעיון של האלוהות הנשית, הנקבית, כולל פנייה לאל בלשון נקבה כשפה פמיניסטית בכלל, ובתוך הסידור בפרט. האקטיביזם היהודי פמיניסטי הפנים-אורתודוקסי מתמקד על פי רוב בפיתוח מרחב ההזדמנויות הדתי לנשים ובמאבק באי השוויון החברתי.<ref name=":3">{{צ-מאמר|מחבר=פרזיגר, אדם|שם=פמיניזם, מינות וגבולות האורתודוקסיה היהודית בארה"ב|כתב עת=רוח חדשה בארמון התורה|עמ=327-372|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן|שנת הוצאה=2018}}</ref>

סימנים ראשונים לשינוי מהפכני ורחב בחוגים היהודיים המסורתיים ניתן למצוא בפולין לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם ייסודה של רשת בתי הספר והסמינרים לנשים [[בית יעקב]], בברכתם שלבברכת רבנים בני סמכא ומכובדים ביותר. תוכניתתכנית הלימודים במערכת החינוך העל-יסודית לנשים ובמסגרות להכשרת מורות של בית יעקב כללה לימוד אינטנסיבי של הלכה מעשית ושל טקסטים מקראיים.<ref name=":3" /> [[ישעיהו ליבוביץ]] טען כי נושא ׳האישה ביהדות׳ הוא עניין חיוני ליהדות היוםבעולם המודרני, יותר מכל הבעיות המדיניות של העם ומדינתו.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ליבוביץ, ישעיהו|שם=מעמדה של האישה ביהדות|כתב עת=אמונה, היסטוריה וערכים|עמ=71|מו"ל=אקדמון|שנת הוצאה=1982}}</ref>

[[התנועה הרפורמית]] הייתה החלוצה בזרמיםמבין היהודייםהזרמים אמריקאייםה[[יהדות הליברלייםארצות והסמיכההברית|יהודיים-אמריקניים]] אתהליברליים האישהלהסמיך הראשונהאישה לרבנות כבר בשנת ‏1972. ב-1983 הוכרע כי גם ב[[התנועה הקונסרבטיבית|תנועה הקונסרבטיבית]] לטובתיכולות הסמכתןנשים שללהיות נשיםמוסמכות לרבנות.<ref name=":3" /> בתקופה זו התעצמו המתחים גם בזרם האורתודוקסי ונשים מהאגףמהענף המודרני בו החלו לקדם את הגברת השוויון הדתי בין המינים.

הארגון הפמיניסטי -אורתודוקסי הראשון, [[המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודיה|המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודייה]], הוקם באנגליה על ידי ליזי הנדס (Lizzie Hands) ב-[[20 ביולי]] [[1922]] לנוכח בעיית הנשים ה[[עגונות]] ומסורבות הגט.<ref name=":4">{{צ-מאמר|מחבר=שילה, מרגלית|שם=פמיניזם ואורתודוקסיה: המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודייה|כתב עת=ציון|עמ=203-224|מו"ל=החברה ההיסטורית הישראלית|שנת הוצאה=2006}}</ref> לדבריה, עשרים אלף נשים נותרו עגונות לאחר שבעליהם נעלמו ברחבי העולם במהלך מלחמת העולם הראשונה, והתופעה הובילה ל[[חילון]] ולהגירה. הארגון פעל למען נשים המקבלות על עצמן את ההלכה. יעדן הראשון היה לפרסם את העגינות בכל רחבי העולם כדיולהעלות שיכירומודעות בקשייםלקשיים העומדים בפני העגונות ויסייעוכדי לגייס אנשים לסייע בפתרונםלפתרונם.<ref name=":4" /> במסגרת פעילותה בארגון, הציעה לנדס הכנסתהוספת תנאי לכתובה או הפקדת גט על תנאי כפתרון לבעיית העגינות וסרובוסירוב הגט, וכן תנאים למיגור תופעתתופעות החליצה והפוליגמיה. 5 שנים לאחר מכן השתרעהכבר נפרסה רשת הארגון בערים ברחבי אירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה. הדים לפעילות{{הבהרה}} הגיעו גם לפולין, יוגוסלביה ולדרום אפריקה.<ref name=":4" /> מחד, הנדס לא תבעה בריש גלי שוויון זכויות גורף לנשים יהודיות, מאידך, הדגישה את מה שראתה כמעמדן הנחות על פי ההלכה.<ref name=":4" />

המשנה הפוסט־מגדרית מובלת על ידי רחל אדלר ׁׁ(Rachel Adler), יהודית פלסקו (Judith Plaskow) ומרתה אקלסברג (Martha Ackelsberg). לטענתן, החינוך למוסדל[[נישואים|מוסד הנישואין]] המסורתי של איש ואישה הוא תופעה דכאנית־פטריארכלית שיש לחדול ממנה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=רמון, עינת|שם=מחיר החופש|כתב עת=אקדמות|כרך=כ"ח|עמ=43-62|שנת הוצאה=2013}}</ref> בנוסף, הפמיניזם הדתי דורש 'תיקון עולם' מוסרי תוך עיצוב יהדות שוויונית. דרישה זו מחייבת תיקוני הלכה מתוך שיקולים פמיניסטיים בתחום הגירושיםה[[גירושים|גירושין]] ובתחומים כלכליים. על פי משנתן של הפמיניסטיות הדתיות, הצורך בחידוש ומיגור עולמםהעולם הישן לתיקונה המוסרי של התורה הוא משימה המוטלת על נשים וגברים כאחד.<ref name=":5">{{צ-ספר|מחבר=קהת, חנה|שם=פורצות גדרות: חינוך ומגדר בשדות שיח מגוונים|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת גמא|שנת הוצאה=2017|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/988868888|oclc=988868888}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Adler, Rachel|שם=Engendering Judaism: An Inclusive Theology and Ethics|מקום הוצאה=Philadelphia|מו"ל=The Jewish Publication Society|שנת הוצאה=1998}}</ref>

את ניצני הפמיניזם הדתי בישראל ניתן לראות בפעולתן של [[פנינה פלאי]], שהקימה לראשונה בישראל מנייני נשים, שאף קראו בתורה, ושל פרופ' [[אליס שלוי]], לשעבר יו"ר [[שדולת הנשים בישראל]]. שלוי הייתה מנהלת של בית הספר התיכון הדתי לבנות [[פלך (בית ספר)|פלך]] ב[[ירושלים]] בשניםבין השנים 1975–1990, וחינכה את תלמידותיה להגשמה אישית באופן שוויוני לגברים.

בשלהי שנות ה-90 תאוריית ה[[פמיניזם הזהויותהצטלבותי|פמיניזם ההצטלבותי]], המדגיש ייחודיות על בסיס זהויות, הובילה קבוצות נשים דתיות לדרישה בהכרתן כתת-קבוצה מיוחדת.<ref name=":5" /> בשנת [[1997]] הוקם ארגון "[[קולך]]" בידיעל-ידי [[חנה קהת]]. הארגון מאגד בתוכו כאלף חברות (בשנת [[2004]]) וקורא לשוויון מלא, בעיקר בתחומי הדת. הארגון מוציא עלוני פרשת שבוע שנכתבו בידי נשים, מארגן כנסים, פועל לתיקוני חקיקה לטובת [[סרבנות גט|מסורבות גט]] ו[[עגינות|עגונות]] ועוד. בעקבות פעילות הארגון גבר העניין הציבורי בטענות ובדרישות הפמיניסטיות בקרב הציבור הדתי.

Expanding Borders, editor s Messina-Dysert, G and Radford-Ruether, R.. New York: Routledge. 69-76.}} כקבוצת פייסבוקבפייסבוק.{{הערה|https://www.facebook.com/groups/352850698102983}} הקבוצה קיימה כנסים ארציים,{{הערה|{{כיפה|מיה בודאי-פרידמן|קונגרס הפמיניסטיות הדתיות: "אנחנו מגזר חדש"|women/54947|6 בינואר 2014}}}} ושימשה מוקד לביקורת ודיון.{{הערה|{{סרוגים|הרב ברוך אפרתי|הרב אפרתי: פדלחושיות לא, פמינסטיות הלכתיות כן|68863-הרב-אפרתי-פדלחושיות-לא-פמינסטיות-הלכת|16 בפברואר 2014}}}}