איסור אכילת קטניות בפסח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לדעת מיעוט
שורה 7:
 
==מקור המנהג==
על פי דין התורה ודברי חז"ל, רק ב[[חמשת מיני דגן]] ישנו חשש [[חמץ|חימוץ]] ורק מהם ניתן להכין מצות שבהן יוצאים ידי מצוות אכילת [[מצה]]{{הערה|שם=הערה_א|1={{בבלי|פסחים|לה|א}}.}}, בעוד מינים אחרים אינם יכולים להיות חמץ. ה[[רמב"ם]] כתב זאת במפורש: "אבל הקטניות כגון: אורז ודוחן וכיוצא בהן - אין בהם משום חמץ, אלא אפילו לש קמח אורז ברותחין וכסהו בבגדים עד שנתפח כמו בצק שהחמיץ, הרי זה מותר באכילה, שאין זה חמוץ אלא סרחון{{הערה|1=הלכות חמץ ומצה ה' א'}}". אמנם בתלמוד מובאת [[דעת מיעוט]] של רבי [[יוחנן בן נורי]] הסובר שאורז הוא דגן, אך דבריו לא התקבלו להלכה "ולית דחייש להא דרבי יוחנן{{הערה|שם=הערה_א}}"
 
מקור מנהג איסור הקטניות בתקופת ה[[ראשונים]] ב[[יהדות אשכנז|אשכנז]], המקור הראשון לאיסור נמצא בדרשה לפסח של רבי [[אלעזר מוורמס]] (סוף המאה ה-12), ושם המנהג כבר מצוין כמנהג הרווח{{הערה|'''דרשה לפסח''', מהדורת [[שמחה עמנואל]], מקיצי נרדמים, ירושלים תשס"ו.}}.