הבדלים בין גרסאות בדף "סי היימן"

הוסרו 359 בתים ,  לפני שנה
ב-1973, בהיותה בת 12, חזרה מיוזמתה, ללא הוריה, לישראל לקיבוץ בית אלפא. הוריה שתמכו בהחלטתה ועמדו מאחוריה, נותרו עוד מספר שנים בלונדון וסמדר היימן חייתה אז בסטטוס של "[[ילדי חוץ|ילדת חוץ]]" במשק בו נולדה. את שירה הראשון, אותו כתבה והלחינה בעצמה, הקליטה היימן ב-1974, כאשר הייתה בת 13. השיר נקרא "תן לנו לחיות", ואיתו התחרתה היימן בתחרות "גלבוזמר", שהנחה המורה שלה למוזיקה [[דוד עורי]]. השיר שארך כמעט שתי דקות זכה במקום הראשון, אבל לא דחף את היימן להקלטת [[אלבום בכורה]].
 
בשנת 1985 התפרסמה היימן בסרט "[[שוברים]]" של [[אבי נשר]]. בסרט גילמה היימן דמות צעירה בשם גלדיס השואפת להיות כוכבת [[רוק (מוזיקה)|רוק]]. היימן שרה בסרט שני דואטים עם [[יזהר אשדות]]. באותה השנה הקליטה את השיר "באת אלי", שיצא כ[[תקליט שדרים]], ואת השיר "זהב טהור", שלא זכהוזכה להצלחה מיוחדת. בשנת 1986 החלה היימן להופיע במועדונים קטנים ב[[תל אביב]] ומשכה תשומת לב בזכות סגנונה המוחצן, ובאמרה שהיא רוצה לשיר כמו [[ג'ניס ג'ופלין]].
 
בשנת 1987 הקליטה היימן את האלבום הראשון שלה עם "[[להקה מקומית]]", אשר נקרא "[[סי היימן ולהקה מקומית]]". הטקסטים שבאלבום שילבו בין נושאים חברתיים, פוליטיים ונשיים, וכולם מלבד "לא עובדת בשביל אף אחד", שכתב [[רן עפרון]], נכתבו והולחנו בידיה. בנוסףמתוך לשירהשירי ניגנההאלבום היימןהצליחו בפסנתר"אהבתי ויחדאותך איתהאז", ניגן"גיבור ב[[אקורדיון]]גדול", אביה"לא נחוםעובדת היימן.בשביל באותהאף השנהאחד" היאו"עיר השתתפהמתנתקת". ב[[פסטיבלבנוסף שירילשירה הילדים]]ניגנה עםהיימן השירבפסנתר "תנוויחד ליאיתה ניגן ב[[גיטרה חשמליתאקורדיון]]" שזכהאביה במקוםנחום השמיניהיימן.
 
בשנת 1988 יצא אלבומה השני שנקרא "[[התקליט השני]]" ומתוכו הצליחו השירים "קרוב לקצה", "עולם תעשייתי", "משוטטת" וחידוש לשיר "[[כמו צמח בר]]" של [[רחל שפירא]] שהולחן על ידי אביה.
בשנת 1988 יצא אלבומה השני שבו נכללו חידושים לשירים "[[כמו צמח בר]]" של [[רחל שפירא]] שהולחן על ידי אביה, "שחק אותה" של [[שלום חנוך]] ו"יורים ובוכים", שנפסל לשידור בראשית ימי [[האינתיפאדה]] בגלל תוכנו הפוליטי-תקשורתי. היימן לא משלבת כיום את השיר בהופעותיה.
באותה השנה השתתפה היימן לראשונה בתוכנית "[[הופה היי]]" וב[[פסטיגל]] עם השיר "את לא לבד" שזכה במקום השני.
 
בשנת 1989 הקליטה היימן את אלבומה השלישי, "[[עובדים בכביש]]", שכלל את השירים "ציפור לבנה", "גרפיטי תל אביב 89", "עובדיםזה בכבישכואב", "בלוזעובדים לחייל כחול עיניים", "זה כואבבכביש" ו"בדרך מבית אלפאפוקר לוואדיעל ערההבוקר". בעקבות האלבום זכתה בתואר "[[זמרת השנה]]" ב[[מצעד הפזמונים העברי השנתי|מצעד הפזמונים השנתי]] של [[רשת ג']] ב-[[1990]]. לאחר צאת האלבום ולאחר הופעות פרשה היימן לטובת גידול בנה תומר שנולד ב-[[1991]] מנישואיה לזמר רן עפרון, שהיה שותף להקלטות שלה.
 
בשנת 1991 השתתפה היימן בשנית בפסטיגל עם השיר "בכל מצב" שזכה במקום השני (וגם זכה להצלחה ברדיו), ושרה בחלק האומנותי את השיר "לא עובדת בשביל אף אחד".
 
בשנת 1994 הוציאה היימן את תקליטה הרביעי "נפגשים". את רוב השירים לאלבום כתבה והלחינה בעצמה ובהם שיריםלהיטים כמו "חצי עולם", "בואלב נרוץכזה", "נפגשים"(שכתבה היימן יחד עם אודי הניס), ו"חבקיזיכרונות אותיעל חזקהפינה". שיר נוסף מהאלבום ו"[[אדית פיאף]] של תל אביב הקטנה", שנכתבנכתב לזכרה של השחקנית [[טליה שפירא]]. שיר מצליח נוסף היה "לב כזה" שכתבה היימן יחד עם [[אודי הניס]].
 
בשנת 1995 השתתפה היימן ב[[קדם-אירוויזיון 1995|קדם אירוויזיון]] עם השיר "בטלוויזיה הלילה", שזכה במקום החמישי. ביולי של אותה שנה החלה להופיע במחזמר "[[גריז (מחזמר)|גריז]]", לצד [[צביקה הדר]] ו[[אקי אבני]].
משתמש אלמוני