ויקיפדיה

פמיניזם דתי (יהדות) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Palenquema (שיחה | תרומות)
166 עריכות
הגהה, תיקונים.
שורה 27:
{{הפניה לערך מורחב|לימוד תורה לנשים}}
 
לימוד תורה נחשב כמצווה החשובה ביותר, שבמשך דורות הייתה מוגבלת, ולעתים אף חסומה, בפני נשים. הכוונת נשים ללימוד תורה – בעיקר תלמוד, שהיה באופן מסורתי נחלתם של גברים –  ופתיחת [[מדרשה תורנית לנשים|מדרשות]] תורניות לנשים כדוגמת מדרשות [[מדרשת לינדנבאום|לינדנבאום]] (ברוריה), [[מדרשת נשמת|נשמת]], [[מדרשת מתן|מתן]] ו[[מדרשת מגדל עוז|מגדל עֹז]], משנים את התמונה ומאתגרים את הנורמות האורתודוקסיותהמסורתיות. נשים לומדות ומלמדות תורה, אם באקדמיה ואם במוסדותובמוסדות אחריםנוספים.
 
=== סגנון תפילה ===
שורה 43:
=== עגינות ===
{{הפניה לערך מורחב|עגינות}}
מועלות הצעות שונות לפתרון בעיית ה[[עגונה|עגונות]] ו[[מסורבת גט|מסורבות הגט]]. לעתים בעלים מוכנים לתת גט רק בתנאי שיקבלו תשלום נכבד מצד האישה, ואילו הדיינים נמנעים מלחייב את הבעלים לגט מחשש ל[[גט מעושה]].{{הערה|1=[[אליאב שוחטמן]], [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3588 כפייה בגט], באתר "דעת"}} האורתודוקסיה המודרנית ב[[אמריקה]] שמה דגש מיוחד על עניין זה. ישנה קואליציה של 27 ארגונים שונים העוסקים בבעיית העגונות ומסורבות הגט.{{הערה|ראו: "[http://icar.org.il/he THE INTERNATIONAL COALITION FOR AGUNAH RIGHTS]"}} יחדלעומת עם זאת, אין כיוםאפס ארגונים העוסקים בבעיית הגברים העגונים ומסורבי הגט.
 
=== זכויות משפטיות ===
מתן עזרה, סיוע וליווי לנשים ש[[הטרדה מינית|הוטרדו מינית]] במוסדות דתיים, וגיבוש והחדרת [[קוד אתי]] למניעת הטרדות מיניות במוסדות דתיים, בעקבות תלונות על הטרדות מיניות בידי רבנים, ובהתאם לדרישת ה[[החוק למניעת הטרדה מינית]] ב[[מדינת ישראל]]. הארגונים "[[אמונה (תנועה)|אמונה]]" ו"[[קולך]]" הם שמוביליםארגוני נשים תחוםדתיות פעילותהעוסקים זהבכך.
 
== פמיניזם בזרמים שונים ביהדות ==
שורה 52:
חלוקה מקובלת בקרב יהדות [[ארצות הברית]] היא בין האורתודוקסיה המודרנית והאורתודוקסיה החרדית. האורתודוקסים המודרניים התפתחו על ידי יהודים משתלבים. אלה הם בני מהגרי יהודים שניסו לשלב בין אורח החיים הדתי לבין החברה האמריקאית. במסגרת מאמצי השילוב החלו יהודים אלה לפתח רמות שונות של מחויבות דתית לצד מאפייני התבדלות. האורתודוקסים החרדים צמחו מתוך הישיבות הליטאיות וחצרות החסידות מתוך חוויה הישרדותית ובמטרה להחיות מחדש את שהושמד בשואה, תוך ניתוק מהמגוון וההטרוגניות של מציאותם החדשה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Liebman, Charles|שם=Orthodoxy in American Jewish Life|כתב עת=The American Jewish Year Book|עמ=21-97|שנת הוצאה=1965}}</ref>
 
על פי גישה מקובלת ב[[חברת הלומדים]], האישה מתקיימת ביחס לגבר ולמענו - עזר כנגדו שנועד לתמוך בשליחותו הרוחנית בעוד היא דואגת לניהול הסביבה הגשמית.<ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=צרפתי, אורלי ולירן-אלפר, דליה|שם=ניצני שיח נשי-פמיניסטי בעיתונות החרדית המסחרית|כתב עת=קשר|כרך=40|עמ=126-138|מו"ל=אוניברסיטת תל-אביב|שנת הוצאה=2010}}</ref> מאז שנות התשעים חלו תמורות ב[[יהדות חרדית|חברה החרדית]], אשר הובילו לשינויים בהגדרת תפקידי האישה ולהופעת אידאולוגיות פמיניסטיות המתכתבות עם האידאלים החרדיים ועם מבנה החברה החרדית. גידול דמוגרפי הוביל להתפשטות ההתיישבות החרדית לאזורים בהם נוצר מגע קרוב יותר עם הסביבה החילונית. קרבה זו כללה מפגש עם עולם הערכים החילוני-מודרני, ובכללם פמיניזם. כמו כן, תמורות כלכליות יצרו צורך בהכנסה נוספת. במובן מסוים, התפקיד המסורתי של תמיכה בבעל ללימוד התורה הוא זה שהוביל לכניסתן של נשים למעגל העבודה, על מנת שיוכלו לדאוג לרווחה כלכלית שתאפשר לבעל ללמוד ולילדים להתקיים ברווחה.<ref name=":1" /> היציאה למעגל העבודה יצרה צורך בהשכלה רחבה יותר בחלק מהמקרים, אתגר שיצר צורך בלמידת מקצועות שאינם בהכרח מזוהים עם תפקידים נשיים מסורתיים של טיפול בילדים והוראה. רכישת השכלה גבוהה ו/או מקצועית העמיקה את המפגש של נשים חרדיות עם העולם החיצוני. תמורות אלה יצרו חשיפה לערכים פמיניסטיים ומודעות למעמדלאפשרויות האישההפתוחות והאפשרויותבפני הזמינות לה במידה ותיאבק להשיג [[שוויון מגדרי]]נשים.
 
כיום יש זרמים פמיניסטיים חרדיים בעלי דגשים שונים שאין ביניהם הסכמה גורפת באשר לאופי וכיוון אחד עליהם נכון להיאבק.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=צרפתי, אורלי|שם=מנשים שקופות לנשים נוכחות: מאבקן של נשים חרדיות על ייצוגן בכנסת ה-20|כתב עת=מגדר|כרך=4|עמ=1-29|שנת הוצאה=2015}}</ref> הזרמים מתמקדים בהשוואת מעמד האישה בתחומי האוריינות, קידום מעמד האישה בזירה הפולחנית של קיום המצוות וקריאה בתורה, שותפות וייצוג במוקדי הכוח הציבוריים, והשוואת המעמד במשפט - כמו למשל במתן גט.<ref name=":1" /> בתנועה הפמיניסטית יש המנסים להוביל לשינוי במבנה החברה הגברית החרדית ויש השואפים להקמת מערך חברתי אלטרנטיבי עבור נשים, בו יוכלו לפעול ולהגיע לעמדות כוח לצד המערך הגברי.
 
=== פמיניזם בזרמים יהודיים לא אורתודוקסיים ===
שורה 66:
השאיפה להשגת גישה שווה לנשים למשרות במרחב הציבורי היהודי לא הוגשמה במלואה. עם זאת, נוכחותן של מאות רבות של נשים, שמרביתן הוסמכו על ידי מוסדות רפורמיים, ליברליים וקונסטרוקטיביים, וכן נוכחותן של חזניות למן שנת ‏1975, שינו את פני הזרמים הללו ביהדות ברחבי העולם, וערערו את בלעדיותם של גברים ברבנות, חזנות ובתפקיד [[שליח ציבור]].<ref name=":2" />
 
כחלק מהפמיניזם הדתי התגבשה [[ליטורגיה]] המתחשבת במגדר, תוך פרשנות חדשה של טקסטים מסורתיים, יצירת מדרש נשים וטקסים חדשים לציון רגעים חשובים. הרבה הרפורמית אליז גולדשטיין (Elyse Goldstein) ערכה ופרסמה כתבים העוסקים בקריאה פמיניסטית של התורה ובפרשנות ההפטרות; בתפילה הרפורמית מוזכרות שמותיהן של גיבורות מקראיות כמו מרים, רות, דבורה, בנות צלפחד, ארבע האימהות, אביגיל ואסתר המלכה, וכך מתוקן חוסר האיזון המגדרי ביהדות המסורתית; כן חוברה כתובה שוויונית, בנוסף לטקס חתונה לא-אורתודוקסי. טקס זה והכתובה השוויונית אינם מקבלים(החסר תוקף משפטי במדינת ישראלבישראל).<ref name=":2" /> הסידורים הקונסרבטיביים של מוריס סילברמן (Morris Silverman) והרב מיכאל גרץ שינו את המלים המסורתיות ב[[ברכות השחר]] מ'שלא עשני אישה', ל'איש/אשה, ישראל וחופשי'.<ref>{{Cite news|url=http://www.stljewishlight.com/opinion/commentaries/article_c8986454-85df-11e8-b2ce-bb83d5ec9e06.html|title=Conservative movement is closing its gender gap, but there is still work to be done|last=JTA|first=Debra Newman Kamin and Alisa Pomerantz-Boro,|newspaper=St. Louis Jewish Light|language=en|access-date=2018-10-14}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=מרקס, דליה|שם=שפתיהם דובבות: תפילות מגניזת קהירבסידורי ימינו|כתב עת=גנזי קדם|כרך=יג|עמ=39-74|מו"ל=יד בן-צבי|שנת הוצאה=2017}}</ref>
 
== יחס ההנהגה הדתית ==
שורה 78:
 
== נקודות ציון בפמיניזם היהודי בישראל ==
בעקבות אירועעתירה בפתחלבג"ץ תקווה,של בוליאת נשמעובר מחאותו[[רבקה נגד אישה שהספידהלוביץ']], פסק בית המשפט העליון ב-2006 כי ישל[[חברא לאפשרקדישא]] לנשיםאסור להספיד,לכפות וכןהפרדה איןבין לחייב הפרדההמינים בבתי עלמין, וחובתה לאפשר לנשים להספיד.<ref>{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3388969,00.html|title=בג"ץ: גם לנשים מותר להספיד|last=נחשוני|first=קובי|date=2007-04-17|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-10-14}}</ref> עם זאת, פסיקת בית המשפט לא נתמכה על ידי משרד הדתות עד לשנת 2012, כאשר מועצת הרבנים הראשית של ישראל קבעה כי נשים יכולות להספיד בלוויות, אך על רב הקהילה להחליט על כל מקרה לגופו.<ref>{{Cite news|url=http://jewishjournal.com/culture/religion/105063/|title=Israeli Chief Rabbinical Council OKs eulogies by women — Jewish Journal|last=JTA|date=2012-06-12|newspaper=Jewish Journal|language=en-US|access-date=2018-10-14}}</ref> בשנת 2013 הבטיחה הרבנות הראשית לישראל להסיר את המכשולים המונעים מנשים לעבוד כמפקחות במערכת הכשרות הממשלתית, וארגון "אמונה" הכריז על קורס הסמכה ראשון לפיקוח לנשים בישראל.<ref>{{Cite news|url=https://www.haaretz.co.il/news/education/1.2314784|title=מאבק הנשים הדתיות הצליח: הרבנות בחנה נשים לתפקיד משגיחות כשרות|last=אטינגר|first=יאיר|date=2014-05-07|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2018-10-14}}</ref>
 
במאי 2013, בעקבות מאבק של קבוצת [[נשות הכותל]], פסק שופט כי פסיקת בית המשפט העליון משנת 2003, האוסרת על נשים לקרוא בתורה או להתעטף בטליתות ברחבת הכותל המערבי, פורשה שלא כהלכה וכי אין איסור חוקי על תפילה שכזו.<ref>{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/2012/12/26/world/middleeast/israeli-law-curbing-womens-prayer-up-for-review.html|title=Israel to Review Curbs on Women’s Prayer at Western Wall|last=Rudoren|first=Jodi|language=en|access-date=2018-10-14}}</ref>
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פמיניזם_דתי_(יהדות)"