הבדלים בין גרסאות בדף "לואי, נסיך נפוליאון"

מ (הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים במאה ה-20 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון))
לואי נולד ב-[[23 בינואר]] [[1914]] ב[[בריסל]], [[בלגיה]], שם שהתה משפחתו, בשל האיסור על בני המלוכה לשעבר של צרפת להתגורר בה. הוריו היו [[ויקטור, נסיך נפוליאון]] ו[[קלמנטין, נסיכת בלגיה]], בתם של [[לאופולד השני, מלך הבלגים]] ו[[מריה הנרייטה, ארכידוכסית אוסטריה]]. בילדותו שהה לואי זמן מה ב[[אנגליה]], שם התגורר עם [[אז'ני דה מונטיז'ו|הקיסרית אז'ני]], אלמנתו של [[נפוליאון השלישי]]. הוא התחנך ב[[לובן]], בלגיה וב[[לוזאן]], [[שווייץ]]. בשנת [[1926]] מת אביו, ולואי בן ה-12, הפך לראש [[בית בונפרטה]].
 
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] כתב לואי ל[[ראש ממשלת צרפת]], [[אדוארד דלאדייה]], וביקש לשרת ב[[הצבא הצרפתי|צבא הצרפתי]]. ההצעההצעתו שלו סורבהנדחתה, ולכן הוא הצטרף ל[[לגיון הזרים הצרפתי]] תחת השם לואי בלאנשאר. לואי שירת ב[[צפון אפריקה]], ולאחר שביתת הנשק ב[[קומפיין]] ביוני [[1940]] השתחרר מהצבא. לאחר מכן הוא הצטרף לשורות [[המחתרת הצרפתית]], ואף נעצר על ידי הגרמנים לאחר שניסה לחצות את [[הפירנאים]] בדרכו ל[[לונדון]] כדי להצטרף ל[[צבא צרפת החופשית]] בפיקוד [[שארל דה גול]]. לאחר מעצרו הואהיה בילהכלוא בבתי כלא שונים, ולאחר שחרורו הוא הצטרף לקבוצת ההתנגדות הצרפתית "ארגון ההתנגדות" תחת השם לואי מונייר . אחד מחברי חטיבת [[קרלחטיבת שארל מרטל]], שבה שירת, היה בן דודו [[ז'ואקים, נסיך מירא השביעי]], שנהרג ביולי [[1944]]. ב-[[28 באוגוסט]] נפצע לואי באורח קשה במהלך מתקפה, ולאחר החלמתו הצטרף לחטיבה האלפינית.
 
לאחר המלחמה הוא חי בשווייץ, וכאשר בוטל ב-[[1950]] חוק הגירוש נגד ראשי הבתים המלכותיים לשעבר בצרפת, עבר להתגורר ב[[פריז]].
 
לואי הפך לאיש עסקים מצליח, עם מספר מוסדות פיננסיים ב[[אפריקה]]. בשנת [[1951]] הוא שלח זר זיכרון הנושא את הסמלים של נפוליאון ללוויה של [[וילהלם, נסיך הכתר של גרמניה]], בנו של [[וילהלם השני, קיסר גרמניה]]. הדבר נראה כמחווה אירונית של המלוכנים באותה עת, בהתחשב בעובדה ש[[בית הוהנצולרן]] הגרמני הביס את [[בית בונפרטה]], במהלך [[מלחמת צרפת-פרוסיה]] בשנת [[1870]].