הרפובליקה העממית של סין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, עדכון
אחידות במיקום הערות שוליים, ציון זמן יחסי
שורה 21:
| תאריכי הקמה = [[1 באוקטובר]] [[1949]]
| ישות קודמת = {{דגל|הרפובליקה הסינית}} [[הרפובליקה הסינית (1912-1949)|הרפובליקה הסינית]]
| פירוק =
| אירועי פירוק =
| תאריכי פירוק =
| אחוז מים = 2.8%
| מטבע = השם הרשמי הוא '''[[רנמינבי]]''' (מילולית: "מטבע העם"), במערב נקרא '''יואן סיני'''
שורה 40:
הרפובליקה העממית של סין טוענת לבעלות על [[טאיוואן (אי)|האי טאיוואן]], הנמצא בשליטה של [[טאיוואן]], וכן מספר איים נוספים. המונח "סין היבשתית" בא לתת ביטוי להבדל בין שתי המדינות (ראו מפת מחלוקות טריטריאליות [[#חלוקה אדמיניסטרטיבית|להלן]]).
 
המשטר הסיני הוא [[משטר חד-מפלגתי]] הנשלט על ידי [[המפלגה הקומוניסטית של סין]]. זאת אף על פי שכיום רובשרוב החוקרים לא מגדירים אותו כמשטר קומוניסטי או סוציאליסטי. התאגדויות הנחשבות סכנה עבור המשטר, כגון ה[[פאלון גונג]] ותנועות לשחרור [[טיבט]], נרדפות על ידי השלטונות, ומחבריהן נמנעות לעיתים תכופות [[זכויות האדם]].
 
בשנת 2018 סימן דו"ח החירות המקוונת של [[Freedom House]] {{אנ|Freedom House}} את הרפובליקה העממית של סין כמובילה עולמית במודל שלטון [[טוטליטריזם|טוטליטרי]] עדכני, אותו מאמצות מדינות נוספות שמנסות להתקרב לסין.
שורה 62:
משטרה של סין, אם מתעלמים מהשפעת המפלגה הקומוניסטית על הפוליטיקה הסינית ואי קיום בחירות ישירות וחופשיות, ייחשב כ[[משטר פרלמנטרי]], אך בפועל מתפקד כ[[משטר נשיאותי]] הדומה למשטרים הנשיאותיים ב[[קוריאה הדרומית]] וב[[פרו]].
 
ממשלת הרפובליקה העממית של סין נמצאת תחת פיקוחה של [[המפלגה הקומוניסטית של סין]]. אף על פי שהיו אי אלו צעדים ליברליים, הסינים לא איפשרו קיום מפלגות חדשות. למרות זאת, היחס לכלכלה השתנה, וכיום{{הבהרה|סיבה=נכון למתי?}} היא גדלה בקצב של 10-8% בשנה.
 
בראש סין עומד [[נשיא]]. רשמית תפקיד הנשיא הוא תפקיד טקסי בלבד, אך החל משנת [[1993]] הנשיא מחזיק גם בתפקידי מזכ"ל המפלגה ויושב ראש הוועדה הצבאית המרכזית, שמקנים לו סמכויות פוליטיות נרחבות, ותפקיד ראש הממשלה הוא תיאום פעולות הממשלה ועמידה בראש הביורוקרטיה הסינית.
רשמית הפרלמנט הסיני הוא פרלמנט חד-ביתי, [[הקונגרס הלאומי העממי]], אך בפועל [[הוועידה הפוליטית העממית המייעצת]] יכולה להיחשב כבית עליון. הקונגרס, על כל 3000 ציריו, מתכנס רק פעם בשנה ובדרך כלל מאציל מסמכויותיו ל[[הוועדה המתמדת של הקונגרס הלאומי העממי|וועדה המתמדת]]. לכן, בפועל, הקונגרס הלאומי העממי אינו אלא "בובה" של המפלגה, ואפילו ניתן לתארו כ[[חבר האלקטורים|חבר אלקטורים]] חסר סמכויות.
 
[[צנזורה]] היא דבר שבשגרה בסין, והמפלגה הקומוניסטית מדכאת כל תנועה שלדעתם מהווה איום על ה[[הגמוניה]] של המפלגה. למרות זאת, עקב הרפורמות הליברליות, ה[[תקשורת]] קיבלה מעט חופש, וכיוםותחילת המאה ה-21 ניתן בה ביטוי גם לקשייה של המדינה. אף על פי שהמפלגה הקומוניסטית הסינית לא מאפשרת עליית כוחות מתחרים, ופעילות מחאה ברמה הלאומית נאסרת, ניתן חופש יחסי ברמה המקומית, והתושבים מביעים לעיתים מחאה מקומית בצורת [[הפגנה]], דבר שהשלטונות מאפשרים במידת מה. מידת התמיכה שהמפלגה זוכה לה בקרב האוכלוסייה איננה ברורה, היות שאין בחירות חופשיות.
 
בשנת 2018 סימן דו"ח החירות המקוונת של [[Freedom House]] {{אנ|Freedom House}} את הרפובליקה העממית של סין כמדינה המנסה להפוך למובילה העולמית של מודל [[טוטליטריזם|טוטליטרי]] עדכני אשר יתאים למאה ה-21, וסימן כסכנה ל[[חופש הביטוי]] את ההשפעה של סין על מדינות רבות בעולם שמנסות לאמץ את מודל השלטון הסיני: "בשעה שחברות דמוקרטיות נאבקות עם האתגרים של סביבה מקוונת מסוכנת יותר, מנהיגים בבייג'ינג הגבירו את מאמציהם להשתמש במדיה דיגיטלית כדי להעצים את כוחם בבית ובחו"ל. בשנה שחלפה, ממשלת סין ארחה בכירים מעשרות מדינות לסמינרים בני שבועיים או שלושה שעסקו במערכת הצנזורה והמעקף המקיפה שלה", וסיכם: "מגוון מדינות נעות בכיוון של סמכותנות דיגיטלית באמצעות אימוץ המודל הסיני של [[צנזורה]] מקיפה ומערכות מעקב אוטומטיות"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3748908,00.html|הכותב=|כותרת=מחקר: החירות המקוונת בירידה - והשינוי מזיק לדמוקרטיה העולמית|אתר=|תאריך=}}</ref>.
שורה 77:
{{הפניה לערך מורחב|זכויות אדם בסין}}
סוגיית זכויות האזרח היא סוגיה בעייתית במיוחד בסין, והיא עוררה ביקורת רחבה במדינות מערביות. לממשלה כוח רב מול האזרחים והיא מפעילה אותו על פי שיקוליה (למשל העתקת מאות אלפים אזרחים מבתיהם - ללא אפשרות של התנגדות או זכות ערעור ועמידה - כדי לבנות את אחד מה[[סכר]]ים הגדולים בעולם, וכן העתקת תושבים לצורך ארגון [[אולימפיאדת בייג'ינג (2008)|אולימפיאדת בייג'ינג]]).
הענישה בסין היא חמורה ולעיתים אף דרקונית. על פי ארגון "[[אמנסטי אינטרנשיונל|אמנסטי]]" סין ניצבת בראש המדינות המובילות בעולם בהוצאות להורג. חלק מההוצאות להורג הן חשאיות והמשטר מסתיר אותן. ניתן להוציא להורג במדינה זו על כ-60 פשעים שונים, בהם גם עבירות סמים, [[שוחד]], [[מעילה]] והונאת מס. על פי נתוני אמנסטי בשנת 2007 הוצאו להורג בסין לפחות 470 איש.{{הערה|{{הארץ||"מדליית זהב" לסין בהוצאות להורג ב-2007|1.1318515|15 באפריל 2008}}}}.
 
==כלכלה==
שורה 84:
בסוף [[1978]] הנהגת סין התחילה ברפורמות כלכליות, שמטרתן מעבר משיטת [[כלכלה מתוכננת|כלכלה ריכוזית]] לשיטה המשלבת גם שוק חופשי, תוך כדי שמירה על פיקוח הדוק בתחומים מסוימים כמו בנקאות. בתחום ה[[חקלאות]] חל מעבר משיטת האחריות הקולקטיבית לחקלאות פרטית. בתעשייה מנהלי המפעלים קיבלו עצמאות וסמכות גדולה יותר; הכלכלה נפתחה ל[[סחר חוץ]].
 
הממשלה שמה דגש על העלאת ההכנסה והצריכה האישית, תוך כדי הכנסת שיטות ניהול חדשות על מנת לשפר את התפוקה. הממשלה התמקדה בסחר חוץ כמנוע הצמיחה הראשי של המשק הסיני. למטרה זו הגדירה מעל ל-2000 אזורי סחר מיוחדים, שבהם יש [[חוק]]ים נוקשים פחות והכלכלה שם חופשית יותר. התוצאה הייתה גידול מסיבי של פי 70 ב[[תמ"ג]] ריאלי ופי 48 בתמ"ג [[ערך ריאלי וערך נקוב|ריאלי]] לנפש משנת [[1978]] עד לשנת [[2014]], מה שהפך את הכלכלה הסינית לגדולה בעולם לפי תמ"ג לנפש במונחי [[כוח קנייה]].
 
הצמיחה הכלכלית הובילה לירידה חדה בעוני המוחלט לצד גידול חד ב[[מדד ג'יני|אי השוויון]], אך למרות זאת ההכנסה עלתה דרסטית. פי 7.5 בהכנסה ממוצעת לפי [[כוח קנייה]] לפי נתוני קרן "Gapminder".{{הערה|
http://www.gapminder.org/data/ }} וצמיחה של 11.45% בתמ"ג לנפש מ-1990–2014 לפי נתוני הבנק העולמי [[:en:List of countries by GDP (PPP) per capita growth rate|List of countries by GDP (PPP) per capita growth rate]][http://data.worldbank.org/indicator/NY.GDP.PCAP.PP.CD]
 
ההכנסה הממוצעת של פועל סיני היא כ-1,810 דולר לשנה. סין היבשתית היא חברה ב[[ארגון הסחר העולמי]]. הבערות בסין ירדה עד כדי 4-8% בכפרים. הצמיחה השנתית בסין היא כ-10% (2006). העודף במאזן המסחרי של סין נאמד ב-30 מיליארד דולר. לסין העממית יצא שם של מדינה, שבה הייצור זול במיוחד - בעיקר בזכות ההוצאות הנמוכות על שכר העובדים וכיוםונכון לשנת 2017 מהווה הייצוא הסיני כ-2219.75% מהתמ"ג.{{הערה|
http://data.worldbank.org/indicator/NE.EXP.GNFS.ZS
}}
שורה 225:
המדיניות הזאת גרמה להולדת 115 בנים לכל 100 בנות, תופעה שאין לה אח ורע ברוב ארצות העולם. הסינים מנסים להיאבק בתדמית האישה ה"נחותה" ומצביעים על היתרונות שבלידת בת ואף מטילים סנקציות על הורים המנסים לברור את מין התינוק.
 
באוקטובר 2015 שונתה באופן רשמי המדיניות של ילד אחד למשפחה, וניתן להביא שני ילדים לעולם.{{הערה|{{ynet||היסטוריה: סין מבטלת את מדיניות הילד האחד|4718144|29 באוקטובר 2015}}}}.
 
ה[[שפה]] הרשמית של סין, שנלמדת בבתי הספר, היא [[מנדרינית תקנית]]. במחוזות מסוימים, וכן בנפות מסוימות בעלות סטטוס אוטונומי, נעשה שימוש רשמי גם בשפות מקומיות; כך למשל ב[[טיבט]] ובאזורים מסוימים ב[[סצ'ואן]], [[גאנסו]], [[צ'ינגהאי]] ו[[יונאן]] מונהגת ה[[טיבטית]] כשפה רשמית נוסף על המנדרינית, ובנפה האוטונומית שׂי-שְוַאנְג-בּאן-נָה (西双版纳) שבדרום חבל יונאן ניתן לראות שילוט רשמי בשפת בני ה[[דאי]].