אבטלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Shamira (שיחה | תרומות)
שורה 50:
 
==אבטלה בישראל==
מאז קום המדינה היו מספר גלי אבטלה ותעסוקה מלאה. עם קום המדינה ובמהלך השנים שאחריה לא התאפשר לספק עבודה לכל העולים ולכן פותחו מנגנוני הקצאת עבודה, סידור עבודה בעיקר דרך [[לשכת עבודה|לשכות עבודה]], [[עבודות יזומות]], הכשרת עובדים והסבת עובדים כך שיתאפשר קיום מינימלי לפי ההגדרות המתאימות לכל תקופה ותקופה. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] החל [[מיתון]] שגרם להעמקת האבטלה עד אחרי [[מלחמת ששת הימים]] שגרמה לצמיחה והקטנת מספר המובטלים.
 
לקראת אמצע [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] הממשלה צמצמה את השקעותיה במשק בצורה ניכרת בכדי להקטין את ה[[גרעון]] ב[[מאזן תשלומים|מאזן התשלומים]] שתפח לרמה מסוכנת בעקבות העליה וההשקעות המסיביות בעשור בין 1954 ו-1964. כתוצאה מכך החלה [[מיתון|תקופת המיתון]] מ-1965 שגרם להעמקת האבטלה עד ל-10% מכלל המועסקים, ובעקבות כך הקטנת העליה וגידול ב[[ירידה מארץ ישראל|ירידה מהארץ]]. כל זאת עד ל[[מלחמת ששת הימים]] שגרמה לצמיחה מחודשת והקטנת מספר המובטלים למרות קליטת 80 אלף עובדים [[פלסטינים]] מיהודה, שומרון וחבל עזה. הגאות הכלכלית נמשכה עד ל[[מלחמת יום הכיפורים]].
מאז ועד היום יש תקופות בהן האבטלה גוברת ותקופות בהן היא מצטמצמת. תקופות המיתון הקשות היו באמצע שנות השמונים ("המשבר הכלכלי הגדול"), בתחילת שנות ה-2000 ולקראת סוף העשור הראשון של האלף החדש. האבטלה החדשה מתאפיינת בריבוי אקדמאים אשר אינם מועסקים כלל או אינם מועסקים בתחום התמחותם ומשכורתם נמוכה יחסית.
 
שיעור האבטלה בישראל משתנה כאמור אך בעבר הוא נע בדרך כלל בין 5%-10%. נכון ל[[מרץ]] [[2018]], שיעור האבטלה עומד על כ-3.6%.{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/ts/IDda727759270db4/ נתוני תעסוקה על פי סקר כוח אדם---נתונים החל מינואר 2012 מבוססים על סקר כוח אדם חודשי---אוכלוסיית בני 15 ומעלה ובני 25–64, לפי תכונות כוח העבודה] בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עדכון אחרון ב-[[28 בפברואר]] 2018}} שיעור האבטלה בישראל גבוה במיוחד בקרב בעלי השכלה נמוכה{{הערה|[[קרנית פלוג]], ניצה (קלינר) קסיר וסיגל ריבלין, "[http://www.boi.org.il/deptdata/mehkar/papers/dp0002h.pdf אבטלה והשכלה בישראל: על מחזורי עסקים, שינויים מבניים ושינויים טכנולוגיים: 1998-1986]", רבעון לכלכלה'' 3 (אוקטובר), עמ' 374–416, 2000.}} ובפרט בקרב המבוגרים שביניהם ובקרב הגברים החרדים והבדואים.
מאז ועד היום יש תקופות בהן האבטלה גוברת ותקופות בהן היא מצטמצמת. בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] כשהחלה העליה המסיבית מ[[ברית המועצות]] ומ[[אתיופיה]] האבטלה גאתה שוב, ועובדים רבים נאלצו לעבוד בעבודה שאינה הולמת את השכלתם, נסיונם וכישוריהם. במחצית [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] המצב השתפר והאבטלה ירדה לשיעור 6.5%. באמצע 1996 החל מיתון נוסף שהגיע ב-1999 שוב לכ-10%, כ-200,000 איש, שהתאפיינו בכך שהפעם היו אלה בעיקר ישראלים ותיקים בעלי השכלה נמוכה שנפגעו מהמעבר לתעשיות מתוחכמות וסגירת מפעלים שהעבודה בהם אינה דורשת השכלה גבוהה.
 
מאז ועד היום יש תקופות בהן האבטלה גוברת ותקופות בהן היא מצטמצמת. תקופות המיתון הקשות היו באמצע שנות השמונים ("המשבר הכלכלי הגדול"), בתחילת שנות ה-2000 ולקראת סוף העשור הראשון של האלף החדש. האבטלה החדשה מתאפיינת בריבוי אקדמאים אשר אינם מועסקים כלל או אינם מועסקים בתחום התמחותם ומשכורתם נמוכה יחסית.
 
לאחרונה שיעור האבטלה בישראל משתנה כאמור אך בעבר הוא נע בדרךבירידה כללושיפור ביןלאורך 5%-10%שנים. נכון ל[[מרץ]] [[2018]], שיעור האבטלה עומד על כ-3.6%.{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/ts/IDda727759270db4/ נתוני תעסוקה על פי סקר כוח אדם---נתונים החל מינואר 2012 מבוססים על סקר כוח אדם חודשי---אוכלוסיית בני 15 ומעלה ובני 25–64, לפי תכונות כוח העבודה] בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עדכון אחרון ב-[[28 בפברואר]] 2018}} שיעור האבטלה בישראל גבוה במיוחד בקרב בעלי השכלה נמוכה{{הערה|[[קרנית פלוג]], ניצה (קלינר) קסיר וסיגל ריבלין, "[http://www.boi.org.il/deptdata/mehkar/papers/dp0002h.pdf אבטלה והשכלה בישראל: על מחזורי עסקים, שינויים מבניים ושינויים טכנולוגיים: 1998-1986]", רבעון לכלכלה'' 3 (אוקטובר), עמ' 374–416, 2000.}} ובפרט בקרב המבוגרים שביניהם ובקרב הגברים החרדים והבדואים.
 
בישראל המובטלים מקבלים [[דמי אבטלה]] מ[[המוסד לביטוח לאומי|הביטוח הלאומי]] במשך מספר חודשים בהתאם לתנאים שונים, וזאת על פי ב"חוק ביטוח אבטלה" משנת 1973. בנוסף לכך פועל [[שירות התעסוקה הממשלתי]] במסגרת [[משרד העבודה והרווחה]] המקבל מידע על מקומות עבודה פנויים שאליהם הוא מפנה את המובטלים.
 
==ראו גם==