מצרים העתיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים, הסרת קישורים עודפים, הגהה, אחידות במיקום הערות שוליים
מ ←‏כלכלה ומנהל: קישורים פנימיים
שורה 27:
==ממשל וכלכלה==
===כלכלה ומנהל===
ה[[פרעה]] היה ה[[|אבסולוטיזם פוליטי|שליט האבסולוטי]], ולפחות מבחינה תאורטית שלט באופן מוחלט על הארץ ועל משאביה. המלך גם היה המפקד ה[[צבא מצרים העתיקה|צבאי]] העליון, ואחראי לכל ההחלטות הצבאיות והמדיניות. המלך הסתמך על [[ביורוקרטיה]] של פקידים שניהלו את הממלכה. בראש מערכת המנהל עמד פקיד עליון, שפעל כנציגו של המלך בניהול נכסי המלך, הטלת המסים וגבייתם ומיזמי בנייה. הוא שלט על המערכת המשפטית, האוצר והארכיבים. ברמה המקומית, נחלקה הארץ לאזורים מנהליים המכונים נומות, ובתקופה המאוחרת כבר היו 42 כאלה. המושל של נומה ניהל את האחוזות בנומות והיה אחראי בפני הפקיד העליון. ל[[מקדש]]ים היה מקום חשוב ביותר בכלכלה והם היו לא רק מרכזי פולחן, אלא הם גם הפעילו אחוזות גדולות וניהלו את איסוף התרומות הגדולות לאלים וצבירת הנכסים של המקדשים. הפרעונים והפקידים ניהלו את בית האוצר של הממלכה ואת הממגורות הגדולות בהם רוכזו עודפי היבול שנגבו מהחקלאים כמסים, דמי חכירה ויבול אחוזות פרעה והמקדשים. עודפי היבול שימשו לתשלומים הקשורים למפעלי הבנייה ולחלוקה לאוכלוסייה בתקופות של בצורת והפרעות בייצור החקלאי.
 
החברה המצרית הייתה [[ריבוד|מרובדת]] ביותר. ה[[איכר]]ים הם שהיוו את רוב האוכלוסייה היו בתחתית הסולם החברתי. הם היו צמיתים וחכרו את הקרקע שעיבדו מידי המדינה, המקדשים או שליטי המחוזות. הם היו צריכים לשלם בתום העונה החקלאית חלק מהיבול ובייתרה השתמשו לצורכיהם. האיכרים היו נתונים ל[[מס עבודה|עבודת כפייה]] ונאלצו לעבוד במפעלי ההשקיה או הבנייה במשך חלק של השנה. [[אמן (אמנות)|אמנים]] ו[[אומן|אומנים]] זכו למעמד גבוה יותר משל האיכרים, אך הם פעלו ברובם במסגרת המקדש או ארמון פרעה וקיבלו שכר. הם גם עבדו עצמאית בבתי מלאכה סמוכים למקדשים ומכרו תוצרתם לשוק. הסופרים וה[[פקיד]]ים היוו את המעמד הגבוה במצרים העתיקה. [[עבדות]] הייתה קיימת במצרים העתיקה, אך לא ידוע באיזה היקף.