ברבורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: שיהיה בתוך קישורים חיצוניים
ש"ז (שיחה | תרומות)
←‏הברבור בתרבות: תיקוני הגהה
שורה 30:
 
==הברבור בתרבות==
השם "ברבור" נזכר ב[[תנ"ך]]: '''"וברברים אבסים"''' ([[מלכים א']], ה', 3) כסוג מזון יוקרתי, אולם רבים מן המפרשים (למשל [[רש"י]]) המזהים אותו עם ה[[תרנגול]]. [[רבי סעדיה גאון]] תרגם את הברבור ל"אווז"{{הערה|[https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=5747 דש באווזין ותרנגולין לרבי יוסי ברבי יהודה מאי – אווז הבית] מתוך פורטל דף יומי}}, וכך גם חוקרים בימינו כמו [[יהודה פליקס]] סבורים כמותו, שכן האווז שהיה ידוע באותו הזמן כחיהכבעל חיים ש[[פיטום אווזים וברווזים|מפטמים]] ובגלל צבע נוצותיו הלבניםהלבנות שככל הנראה מרומזים בשמו (ברי-לבן חלק){{הערה|חי וצומח בתורה, תיאור בעלי החיים והצמחים שבתורה מאוירים על ידי כמאתיים תמונות וציורים, יהודה פליקס, ישראל הצעיר, ירושלים, 1984, עמ' 60}};כמו כן מוזכר הברבור גם בזמירות [[שבת]] בנעימה "להתענג בתענוגים, '''ברבורים''' ושלָו ודגים" (מתוך הפיוט "[[מה ידידות]]"), כמעדן חגיגי ומיוחד.
 
בתרבויות אחרות הוא מוזכר כסמל לטוהר וליופי. האלה ההודית [[גאיטרי]] מתוארת כשהיא מלווה בברבור; ואילו בתרבות המערב האירופית מוזכר הברבור באגדה "[[הברווזון המכוער|ברווזון המכוער]]" כסמל ליצור יפהפה שהוא כליל השלמות.
 
בשפה היומיומית נזכר הביטוי "[[שירת הברבור]]" שמקורו באגדה על שיר מיוחד ששר הברבור לפני מותו - [[מטפורה]] למפעלו האחרון של אדם.