יהדות חרדית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ספרדים: קישורים פנימיים
מ.ג.ח (שיחה | תרומות)
תיקונים והוספות בעלי ערך חשוב לדיוק ועדכון המתאים לזמננו
שורה 50:
===תעסוקה===
{{ערך מורחב|חברת הלומדים}}
העמדת [[מצוות תלמוד תורה|לימוד התורה]] כממלא את מרבית תוכן חיי המעשה של הגברים נחשבת לסמל חרדי. מתוך יחס ערכי זה ללימוד התורה, ממעטים החרדים ב[[לימודי חול]] ב[[תלמוד תורה|מוסדות החרדיים]] המיועדים לגברים (להוציא לימודי [[אריתמטיקה|חשבון]] בסיסי ו[[דקדוק]]). בזרמים החרדיים השונים אין אחדות דעים בדבר האיזון הנכון בין [[תורה ועבודה]]. בעשורים האחרונים גברה ההשקפה כי לימוד התורה הוא תפקידו העיקרי של היהודי, אף במחיר חיי דחק. החרדים הדוגלים בהשקפה זו משתדלים (במידת האפשר) למלא את יומם בלימוד תורה, ורבים מהם אינם עוסקים ב[[עבודה (כלכלה)|משלח יד]] כלשהו, כאשר בדרך כלל נשותיהם עובדות ומפרנסות את הבית. בחברה החרדית בישראל, ובמיוחד בציבור הליטאי, מקובל שהגבר החרדי לומד ב[[כולל אברכים|כולל]] ואינו עובד במרבית חייו, והאישה נושאת בעול פרנסת המשפחה באמצעות עבודה בביתה ומחוצה לו. נכון ל-2009, היו בישראל 61% מהנשים החרדיות עובדות לעומת 52% בלבד מהגברים החרדיים{{הערה|שם=סקר חברתי|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201019101 סקר חברתי] של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנערך ב-2009.}}. תופעות אלו של בעל לומד ואשה עובדת נפוצות יותר בציבור ה[[ליטאים (זרם)|ליטאי]]. בציבור ה[[חסידי]] ישנו מספר גדול יותר של גברים העובדים לפרנסתם ובציבור המזרחי אחוז החרידים העובדים גדול ביחסי לשאר.
 
בחברה החרדית שמוצאה מאירופה, הנוהג המקובל עד [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] היה שרוב הנערים לומדים מקצוע שיפרנס אותם, רק בראשית שנות ה-50 החל התהליך של יצירת "חברת לומדים" לצבור תאוצה בכל החברה החרדית, תחת הנהגתו של [[החזון איש]]{{הערה|אהוד (אודי) שפיגל, [http://www.jiis.org.il/.upload/spiegel.pdf "ותלמוד תורה כנגד כולם" - חינוך חרדי לבנים בירושלים], מכון ירושלים לחקר ישראל, 2011, עמ' 40.}}. ההשקפה המעדיפה באופן מובהק את לימוד התורה על פני העבודה, התחזקה בעיקר בארץ, לאחר השואה, מתוך תפיסה שלאחר חורבן עולם התורה באירופה יש לשקם אותו אף במחיר הפרת האיזון בין תורה לעבודה. בעבר, רוב החרדים ואפילו [[רב]]נים חשובים עסקו לפרנסתם בעסקים קטנים, כגון [[קמעונאות]] ומסחר. התמיכה הסוציאלית ממשלתית לישיבות ולכוללים תרמה רבות להתחזקות מגמה זו. לעומת החרדים החיים במדינת ישראל, החרדים החיים בחוץ לארץ נוטים יותר להשתתף בשוק העבודה{{הערה|עמירם גונן, מהישיבה לעבודה, הניסיון האמריקני ולקחים לישראל, ירושלים 2000}}.
שורה 114:
בישראל, רובם הגדול של הגברים החרדים אינם מתגייסים ל[[צה"ל]], כחלק מהסדר "[[תורתו אומנותו]]". אי גיוס תלמידי הישיבות החל לאחר הסדר זמני שנהג במהלך [[מלחמת העצמאות]]. לאחר קום המדינה אפשר [[דוד בן-גוריון]] את דחיית הגיוס לתלמידי ישיבות, שהיו אז מיעוט מבוטל מבני גיל הגיוס. את ההימנעות מהשירות הצבאי מנמקים חרדים במספר נימוקים, בהם האתגרים ההלכתיים בסביבה הצבאית (כגון [[כשרות]] ו[[צניעות (יהדות)|צניעות]]), הצורך בהמשך לימוד התורה, וראיית בני הישיבות כמעין "חיל רוחני" שהוא המגן על עם ישראל מאויביו. הליטאים מתנגדים לגיוס גם בגיל מבוגר יותר, מתוך תפיסה שלפיה מי שיכול, עליו להקדיש את מרצו ללימוד תורה. הימנעותם של החרדים מגיוס לצה"ל עוררה לא-פעם פולמוס וביקורת בציבור הרחב וניסיונות לשינויי חקיקה (כגון [[חוק טל]]).
 
בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], עם הגידול במספר החרדים הצעירים בכל מחזור גיוס, החל צה"ל לפתח מסגרות צבאיות המותאמות לחרדים, במטרה להגדיל את היקף המתגייסים. הראשונה שבהן היה [[הנח"ל החרדי]], שבהמשך נהפך לגדוד [[חי"ר]] בשם "[[נצח יהודה]]" ב[[חטיבת כפיר]]. נוסף עליו הוקמו מסגרות [[שח"ר (צה"ל)|שח"ר]] (שירות חרדים) המותאמות לקליטת צעירים חרדים לשירות מקצועי ב[[חיל האוויר]], [[חיל הים]], [[חיל המודיעין]] ו[[פיקוד העורף]]. במחצית [[2011]] נפתחה מסגרת שח"ר-[[שירות חובה במשטרה|שח"מ]] גם באגף התנועה של [[משטרת ישראל]]. במסגרות אלו אין בנות, האוכל המוגש בהן כשר למהדרין וישנה התחשבות רבה בצרכים הדתיים השונים, כגון זמני התפילה ושמירת שבת. מחזורי הגיוס גדלים והולכים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47561 השבעה של מחזור הגיוס הגדול ביותר לנח"ל החרדי], אתר COL, ח' סיון תשס"ט}}. בשנת [[2010]] עלה שיעור המתגייסים ב-25%, ומספר המתגייסים למסגרות שח"ר עבר את מספר המתגייסים לנח"ל החרדי{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|שיא במספר החרדים המתגייסים לצבא|1.1235126|15 בדצמבר 2010}}}}. בסך הכל בשנת 2010 שירתו כיותר מ-2,500 חיילי סדיר במסלולים הייחודיים לחרדים (שמתוך המתגייסים 40% הם ממותה חרדי ספרדים). במקביל, כ-62,500 מהגברים בגיל הכשירות לשירות צבאי ממשיכים לדחות את מועד שירותם משנה לשנה לפי סעיף "[[תורתו אומנותו]]".
 
== חינוך חרדי ==
שורה 171:
=== ספרדים ===
{{הפניה לערך מורחב|חרדים ספרדים}}
ניצניו של הזרם [[חרדים ספרדים|החרדי-ספרדי]] עוד לפני שבאירופה היה נהוג בצורה כזות או אחר מפני שהיהודים מצפון אפריקה ראו בתורה חשיבות עליונה אבל מצד שני גם ראו בעבוד הארך חשוב כמוזכר, אבל יש שיגידו שהוא הופיעו החל מהמחצית הראשונה של המאה ה-20, במספר יוזמות מקומיות של רבנים ספרדים, אולם הוא התפתח לזרם של ממש רק בישראל לאחר קום המדינה{{הערה|נסים לאון, [http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/16/leon.pdf "דת וחילוניות: לשאלת התפתחותה של החרדיות הספרדית בישראל"], בתוך: עיונים בתקומת ישראל, כרך 16 (2006), עמ' 85-107.}}. בישראל כמה פלגים של חרדים ספרדים, בני [[מזרחים|עדות המזרח]]. הפלג הגדול ביותר, מהווה את המשך דרכן של הישיבות הספרדיות הוותיקות של [[היישוב הישן]] בירושלים, ובראשן [[ישיבת פורת יוסף]]. בראשית [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] החלו אנשי קבוצה זו לפתח לעצמם תשתית פוליטית על רקע תלונתם אודות אפליה פנים-חרדית, המתבטאת למשל ב"מכסות" מקסימום למספר התלמידים החרדים הספרדים במוסדות חינוך חרדים אשכנזיים. תחושת קיפוח זו הייתה מהסיבות העיקריות להקמת המסגרת החינוכית החרדית המזרחית הנפרדת של [[מפלגת ש"ס|תנועת ש"ס]], בראשותו של הרב [[עובדיה יוסף]] ושל מפעלי החינוך הגדולים שלה "[[מעיין החינוך התורני]]" ו"[[אל המעיין]]". פלג נוסף, המכונה "מרביצי תורה ספרדים", הוא בעל זיקה גדולה לליטאים.
אחד הפלגים הקטנים הוא [[העדה החרדית הספרדית]] שנוסדה על ידי הרב [[יעקב מוצפי]], ושקרובה בדעותיה ל[[העדה החרדית|עדה החרדית]] ול[[נטורי קרתא]]. אנשיה אינם משתתפים ב[[הבחירות לכנסת|בחירות לכנסת]] ומערכות החינוך שלהם אינן לוקחות תקציבים ממשלתיים. לעדה החרדית הספרדית בית-דין משלה, בה מכהן כ[[אב"ד]] הרב אהרן עזריאל רחמים.