|
מספר גורמים חוברים כדי להחליש את כוחה של המדינה. חוקרים שונים מונים את הגורמים שלהלן כמשפיעים על אובדן כוח זה:
;שינויים כלכליים: השינויים הכלכליים שפורטו לעיל השפיעו השפעה עמוקה על יכולתה של המדינה לשלוט במדיניותה הכלכלית. הסכמי הסחר מנעו מהמדינה את היכולת לשלוט על המכסים ובכך לבחור האם להגן על התעשייה שלה. השינויים בשוק המטבעות הבינלאומי אילצו את המדינה לוותר על רגולציה של המטבע שלה, כדי שתהנה מפירות סחר זה ו"המרוץ לתחתית" אילץ אותה לוותר על חוקי עבודה על מנת לשמור על שכר נמוך ועל חוקים סוציאליים כדי להוריד מסים, כל זאת כדי למשוך משקיעים פוטנציאלים או למנוע את עזיבתם של משקיעיםמשקיע קיימים.אוינק 2
;תקשורת : השינויים הטכנולוגיים הביאו לשינויים דרמטיים באופיה של [[תקשורת המונים|תקשורת ההמונים]]. הופעתה של [[תקשורת לוויינים]] הביאה לצמיחתן של רשתות תקשורת כלל עולמיות ולשידורי [[טלוויזיה]] באמצעות לווין. סוגי שידור אלו, בניגוד לקודמיהם, לא נשלטו על ידי המדינה וזו אף לא יכלה להפעיל עליהם [[צנזורה]] ברוב המקרים, ובכך איבדה המדינה את המונופול על עיצוב המידע המגיע לאזרחים.
:שינוי חשוב נוסף בתחום התקשורת הוא הופעתו של ה[[אינטרנט]]. עוד יותר מרשתות התקשורת, איפשר האינטרנט לאזרחי המדינה נגישות למידע שאינו נשלט או מבוקר על ידי המדינה. ניסיונות שנעשים במדינות שונות לחסום אתרים מסוימים ברשת (לרוב של האופוזיציה) נכשלים על פי רוב.
:השינוי בתקשורת איננו אחיד, במרבית מדינות אפריקה אין נגישות לתקשורת אלטרנטיבית בשל מחירה הגבוה ואילו ב[[קוריאה הצפונית]] מחויבים האזרחים להחזיק מכשירי רדיו הקולטים רק את התחנה של המשטר.
;פשע בינלאומי : אותם השינויים הטכנולוגיים שאיפשרו את יצירת התאגיד הבינלאומי (ראו לעיל), איפשרו גם את היווצרותו של פשע בינלאומי. כמו מנהלים, גם פושעים יכלו לייעל את פעילותם ולהפוך אותה לרב-עולמית על ידי שימוש בטלפונים סלולריים, תקשורת לוויינים ודואר אלקטרוני. הסחר הפיננסי הבינלאומי איפשר תרגילי [[הלבנת כספים]] בינלאומיים שהפכו קשים מאוד לזיהוי. חלקים ניכרים מעולם הפשיעה הפכו להיות בינלאומיים, ובכך איתגרו את יכולתה של המדינה הבודדת להתמודד עימם.
:הגלובליזיציה אפשרה גם את יצירת ארגוני טרור בינלאומיים, במיוחד [[אל-קאעידה]] ונספחיו. בעוד שבעבר ארגוני הטרור התמקדו במטרות מקומיות יחסית, הרי היום הם מכריזים מלחמה על מדינות.
:היחלשות המדינה בתחום זה הייתה בשני האופנים שתוארו לעיל: מחד, העברת כוחות מהמדינה לטובת ארגונים בינלאומיים ללוחמה בפשיעה, דוגמת ה[[אינטרפול]]. מאידך, חוסר ההצלחה של המדינה בטיפול בפשיעה נתפס כירידה בכוח שלה ולכן גרר אובדן אמון מצד אזרחיה.
;שינוי אופי הצבא : מאז תחילתו של [[גיוס חובה|גיוס החובה]], התקיימו יחסים הדוקים בין מדינת הלאום לבין הצבא. ההסתמכות על כל שדרות החברה בעת מלחמה אילצה את המדינה לזכות באמונם של אזרחיה. כדי להבטיח אמון זה, התערבה המדינה באופן עמוק בחייהם של אזרחיה באמצעות [[מדינת הרווחה]].
:בעשורים האחרונים של המאה ה-20 הביאו שינויים בטכנולוגיה הצבאית ובגאופוליטיקה העולמית לירידת הצורך בצבא המונים, ולכן בהזדקקות של מדינות לאמון אזרחיהן. כך התאפשרה הפסקת מדיניות התמיכות הזו, בלא שהירידה במחויבות האזרחים למדינה תפגע בכוחו של הצבא.
==דמוקרטיזציה==
| 