הבדלים בין גרסאות בדף "תל דן"

נוספו 5,080 בתים ,  לפני שנה
הרחבה, עיצוב
מ (ויקיזציה, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, הגהה)
(הרחבה, עיצוב)
{{פירוש נוסף|נוכחי=אתר ארכאולוגי|אחר=שמורת הטבע|ראו=שמורת טבע תל דן}}
{{אתר ארכאולוגי
{{מיקום מפורט בישראל|שם=תל דן|רוחב=33.247266|אורך=35.653274|כותרת=כן}}
| שם =
[[קובץ:Shabaa-farms2.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת האזור. התל נמצא בין [[קיבוץ דן]] ל[[נחל דן]]]]
| שם בשפת המקור =
| תמונה = [[קובץ:Tel Dan Canaanite Gate.JPG|שמאל|ממוזער|250px|השער הכנעני בשטח K לאחר שימור]]
| כיתוב = השער הכנעני בשטח K לאחר שימור
| שמות נוספים =
| מדינה =
| מיקום = מצפון ל[[קיבוץ דן]]
| קואורדינטות =
| אורך =
| רוחב =
| שטח = 200 דונם
| קוטר =
| גובה מעל פני הים = 204 מטר
| תרבויות =[[כנען|התרבות הכנענית]]
| תקופות =[[התקופה הנאוליתית]]{{ש}}[[ארץ ישראל בעת העתיקה#ברונזה בייניימית|ברונזה בייניימית]]{{ש}}[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]]{{ש}}[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל I]]{{ש}}[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל II]]
| בונה =
| עשוי מ =
| נבנה =
| ננטש = [[התקופה הרומית בארץ ישראל]]
| סוג = [[תל]]
| מאורעות = [[מסע סנחריב בארץ ישראל]]
| התגלה =
| חפירות = [[1966]]-[[1974]]{{ש}}
[[רשות העתיקות]]
| ארכאולוגים = [[אברהם בירן]], בשנים 1996–1999
| מצב = הרוס
| גישה לציבור = כן
| הערות =
| אתר אינטרנט =
| מפה = [[קובץ:Shabaa-farms2.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת האזור. התל נמצא בין [[קיבוץ דן]] ל[[נחל דן]]]]
| כיתוב מפה = מפת האזור. התל נמצא בין [[קיבוץ דן]] ל[[נחל דן]]
| מפה מפורטת = {{מפה דינמית|זום=14}}
| כיתוב מפה מפורטת =
}}
 
'''תֵּל דָּן''' ([[ערבית]] '''تل القاضي''' - "'''תל אל-קאדי'''", "'''תל השופט'''") הוא [[תל]] הנמצא כחצי קילומטר מצפון ל[[קיבוץ דן]], בתחומה של [[שמורת טבע תל דן]] ב[[עמק החולה]]. גובהו 204 [[מטר]]ים מעל [[פני הים]], שטחו כ-200 [[דונם]] וצורתו כשל [[אליפסה]] ב[[קוטר]] של 400 עד 500 מטרים. התל מזוהה עם העיר דן המוזכרת במקרא, ומספר אתרים בו נחפרו והעלו ממצאים ארכאולוגיים רבים וייחודיים מתקופות שונות. הכללתו של המקום כ[[אתר מורשת עולמית]] נדונה בישיבות ועדת המורשת העולמית בשנת [[2009]] ושוב ב-[[2010]], אך נכון לינואר [[2014]] אינו נכלל ברשימה.
 
==היסטוריוגרפיה==
השם 'דן' נזכר לראשונה ב[[ספר בראשית]] י"ד - לאחר ש[[אברהם]] נפרד מאחיינו [[לוט]], הלה נפל בשבי ארבעת המלכים ואברהם יוצא להשיבו:
{{ציטוט|תוכן="וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן."|מקור={{תנ"ך|בראשית|יד|יד}}}}
יש שפירשו שכוונת הפסוק אינה לעיר דן הנזכרת במקומות אחרים במקרא{{הערה|ראו: הרב {{HebrewBooks|ברוך בן יחיאל מיכל הלוי אפשטיין|תורה תמימה|14052|עמוד=136}}, הרב {{אוצר החכמה|ראובן מרגליות|המקרא והמסורה|155132|תשמ"ט, עמוד ס"ו||עמוד=63}}, ומפרשים נוספים המוזכרים ב[[דעת מקרא]].}}.
 
ב[[ספר יהושע]]{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יט|מז}}}} מוזכרת עיר בשם '''לשם''' שהתקיימה במקום. ב[[ספר שופטים]] מוזכרת העיר בשם '''ליש'''. לפי המסורת המקראית, כבשו בני [[שבט דן]] את העיר, אשר תוארה כמקום שקט ובטוח:
{{ציטוט|תוכן="וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים, וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה; וַיִּרְאוּ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-בְּקִרְבָּהּ יוֹשֶׁבֶת-לָבֶטַח כְּמִשְׁפַּט צִדֹנִים שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וְאֵין-מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יוֹרֵשׁ עֶצֶר, וּרְחוֹקִים הֵמָּה מִצִּידֹנִים, וְדָבָר אֵין-לָהֶם עִם-אָדָם... וַיָּבֹאוּ עַל-לַיִשׁ עַל-עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וַיַּכּוּ אוֹתָם לְפִי-חָרֶב; וְאֶת-הָעִיר, שָׂרְפוּ בָאֵשׁ. וְאֵין מַצִּיל כִּי רְחוֹקָה-הִיא מִצִּידוֹן, וְדָבָר אֵין-לָהֶם עִם-אָדָם, וְהִיא, בָּעֵמֶק אֲשֶׁר לְבֵית-רְחוֹב; וַיִּבְנוּ אֶת-הָעִיר, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ. וַיִּקְרְאוּ שֵׁם-הָעִיר, דָּן, בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם, אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל; וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה."|מקור={{תנ"ך|שופטים|יח|ז|כט}}}}
 
<!--מידע לא שייך לפרק היסטוריוגרפיה: ספר שופטים נחשב מקביל ל[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל]]. מתקופה זו נחשפו בורות עם כלים, קנקנים וסירי בישול. הבורות מכונים "בורות ההתנחלות", ומייצגים את השתלטות הישראלים על השכבה הכנענית.
-->
לאחר [[פילוג הממלכה|פיצול]] [[ממלכת ישראל המאוחדת|הממלכה המאוחדת]] ב[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]] בנה [[ירבעם בן נבט]], מלך [[ממלכת ישראל|ישראל]], מקדשים ב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] ובדן. על פי [[ספר מלכים]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|יב|כו|לב}}}}, המקדש נבנה כתחליף ל[[בית המקדש הראשון]] עבור [[עשרת שבטי ישראל]] שהתפצלו מממלכת יהודה, אך המקום כנראה היה מרכז פולחן עוד קודם{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|יח|ל|לא}}}}. העיר ניצבה בסמוך לגבול ישראל ו[[ארם]], ובתקופת ממלכת ישראל עברה מספר פעמים מיד ליד.
כך, למשל, קיבל [[בן הדד הראשון]] מלך ארם שוחד מ[[אסא]] מלך יהודה ([[המאה ה-9 לפנה"ס]]) כדי שיפר את בריתו עם [[בעשא]] מלך ישראל, אויבו המושבע של אסא, ויכה בממלכתו:
{{ציטוט|תוכן="הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ שֹׁחַד, כֶּסֶף וְזָהָב--לֵךְ הָפֵרָה אֶת-בְּרִיתְךָ אֶת-בַּעְשָׁא מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, וְיַעֲלֶה מֵעָלָי. וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ עַל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּךְ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן..."|מקור={{תנ"ך|מלכים א|טו|יט|כ}}}}
 
לאחר חורבן ממלכת ישראל, נזכרת העיר בהקשר לחידוש חגיגות ה[[פסח]] על ידי המלך [[חזקיהו]]{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|ה}}}} וניתן להבין כי עדיין שכנו בה בני ישראל.
 
==האתר הארכאולוגי==
[[קובץ:Tel Dan Canaanite Gate.JPG|שמאל|ממוזער|250px|השער הכנעני בשטח K לאחר שימור]]
[[קובץ: Tel Dan Area T3 and Rampart.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שטח 3-T, מבט אל קיר אומנות וחתך הסוללה]]
[[קובץ:Tel Dan zidine.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חומה בתל דן]]
 
===שרידים כנעניים===
השרידים החשובים מהעיר הכנענית כוללים את [[שער העיר]] הכנעני שבצדה הדרום-מזרחי של העיר, ואת ה[[סוללה (הנדסה אזרחית)|סוללה]] שמקיפה את התל. הסוללה מתוארכת לתקופת הברונזה התיכונה 2 ב'-ג'(MBIIb 1750-c1550 ל[[פסה"נ]]) ובמרכזה גרעין אבן. גרעין חלקו הדרומי של התל הוא קיר אבנים שהשתמר בגובה 10.5 מטרים וברוחב 6.5 מטרים. בצדו הצפוני והמזרחי, הגרעין עושה שימוש במבנים קדומים מתקופת הברונזה התיכונה 2 א' (MBIIa), כאשר בחלק מן השטחים שנחשפו התגלו מעל הגרעין מספר נדבכי בוץ ששימשו להגבהת הסוללה וליצירת שיפוע של בין 38 ל-45 מעלות. בסיס הסוללה הוא 50 עד 60 מטרים, וגובהה משוחזר בכ-20 מטרים. מילוי האדמה הכיל אדמה מקומית ושכבות יישוב קדומות, ובחלקים מסוימים כוסה חלקה החיצוני באדמה גירנית למניעת סחיפה. אין הסכמה במחקר אם תפקידה של הסוללה הגנתי או תעמולתי.
 
שער העיר הכנעני עשוי מ-47 נדבכים של לבני בוץ ומתוארך לאמצע [[המאה ה-18 לפנה"ס]]. גובהו שבעה מטרים, רוחבו 15.45 מטר ואורכו 13.5 מטר, והוא הוקם על גבי תלולית בגובה 10 מטרים. הוא כולל פתח בצורת [[קשת (מבנה)|קשת]] לבנים שהשתמרה בשלמותה, שני מגדלים משני צדדיו - האחד פונה אל העיר והאחר פונה אל צידה החיצוני - ושני תאים בכל אחד משני צדדיו (שער 4 מרחבים). המעבר דרך השער הוא באורך של 10 מטרים והוא מורכב ממדרגות העולות אליו משני הצדדים ובצד הפנימי חובר אל רחוב מהתקופה. שער העיר דן (המכונה " שער שלוש הקשתות") הוא שער העיר השלם הקדום ביותר שהתגלה בעולם, ונראה ששרד מאחר שנסתם מסיבה בלתי ידועה, כוסה בעפר ושימש למעשה גרעין לסוללה שנבנתה עליו. לגילוי זה חשיבות עצומה, עד גילויו של השער בשנת 1979 סברו החוקרים שבתקופה הכנענית עדיין לא היו קשתות.
 
חשיפת לבני הבוץ העתיקות לאוויר חשפה אותן גם לפגעי הטבע. במאמץ להגן על השער הקדום הקימה בשנת 2001 רשות הטבע והגנים, בסיוע הקרן העולמית למשמורת אתרים (World Monuments Watch), סככה מעל השער, חזית החומה פורקה, הסדקים במבנה השער תוקנו והחזית הושבה למקומה{{הערה|{{הארץ|עירית רוזנבלום|שער הבוץ התנ"כי|1.691678|3 באפריל 2001}}}}
===אתר הפולחן===
בצדו הצפוני של התל ממוקמם המתחם המקודש מתקופת הברזל, זהו המרכז הפולחני הגדול ביותר שנתגלה בארץ ישראל מתקופה זו. בשכבה מן המאות 9-10 לפנה"ס, התגלו תעשיות תומכות פולחן. בית בד ותעשיית שמן זית שהייתה נחוצה עבור פעילות ריטואלית במתחם המקודש, פעילות שהייתה מלווה בטקסי משיחת שמן, הדלקת נרות, בניסוך ובמנחות סולת בלולה בשמן ובאותה שעה שימשה גם מקור הכנסה לכוהני המקדש{{הערה|, Grand Rapids Theological Seminary, MI
המקדש בצדו הצפוני של התל מזוהה עם המקדש המתואר במקרא שנבנה על ידי [[ירבעם בן נבט]] ב[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]]. תוכניתו הייתה דומה, ככל הנראה, לזו של [[בית המקדש הראשון]] ב[[ירושלים]], על־מנת שישמש תחליף ראוי ל[[עשרת שבטי ישראל]] שהתפצלו מממלכת יהודה. במקום נמצאו עצמות של חיות כשרות, ומספר חוקרים גורסים כי אלו הן עצמות של קורבנות שהועלו על ה[[מזבח]]. מזבח זה בנוי כפי שמצווה ב[[תורה]] - מאבני גוויל בעלות חורים לניקוז דם הקורבן, ואילו הופעת מדרגות שליד המזבח מגלה כי לא קיים אזהרת התורה {{הדגשה|וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי|{{תנ"ך|שמות|כ|כב|קצר=כן}}}}. אחת מקרנות המזבח נתגלתה בסמוך. סמוך למזבח נמצאו מחתות וקערת [[נחושת]] - כלים פולחניים שהיו בשימוש גם בהיכל בית מקדש בירושלים. במת המקדש המצויה מצפון למכלול המזבח נבנתה אף היא בתקופת ירבעם בן נבט, הורחבה אחר כך בתקופת [[אחאב]] ב[[המאה ה-9 לפנה"ס|מאה ה-9 לפנה"ס]], ונוספו לה מדרגות בתקופת [[ירבעם בן יהואש]] ב[[המאה ה-8 לפנה"ס|מאה ה-8 לפנה"ס]]. ליד הבמה התגלה מבנה מוארך שככל הנראה שימש את הכוהנים שניהלו את האתר. סמוך לאתר הפולחן נמצא "מצפור המוצב" הניצב במקום שבו שכן מוצב [[צה"ל]] עד [[מלחמת ששת הימים]], ומסביב נחפרו תעלות קשר.
January 2014[https://www.bibleinterp.com/PDFs/Greer_Dan-Bible.pdf ?WAS "Israelite" Sacrifice Practiced at Tel Dan] Jonathan S. Greer,}}.
בנוסף נמצא המכלול הגדול ביותר של מתקנים למיחזור מתכת בכל ארץ ישראל. במצבורי מתכת מתחילת תקופת הברזל נמצאו כלים שנוצרו בתקופות קדומות יותר. ההשערה היא שחפצים אלה נשדדו מקברים או ממקדשים של תקופת הברונזה{{הערה|{{הארץ|רן שפירא|האם הדיבר השני בא לעולם בגלל מחסור במתכות?|1.1069808|27 בדצמבר 2005}}}}
 
המקדש בצדו הצפוני של התל מזוהה עם המקדש המתואר במקרא שנבנה על ידי [[ירבעם בן נבט]] ב[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]]. תוכניתו הייתה דומה, ככל הנראה, לזו של [[בית המקדש הראשון]] ב[[ירושלים]], על־מנת שישמש תחליף ראוי ל[[עשרת שבטי ישראל]] שהתפצלו מממלכת יהודה. במקום נמצאו עצמות של חיות כשרות, ומספר חוקרים גורסים כי אלו הן עצמות של קורבנות שהועלו על ה[[מזבח]]. מזבח זה בנוי כפי שמצווה ב[[תורה]] - מאבני גוויל בעלות חורים לניקוז דם הקורבן, ואילו הופעת מדרגות שליד המזבח מגלה כי לא קיים אזהרת התורה {{הדגשה|וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי|{{תנ"ך|שמות|כ|כב|קצר=כן}}}}. אחת מקרנות המזבח נתגלתה בסמוך. סמוך למזבח נמצאו מחתות וקערת [[נחושת]] - כלים פולחניים שהיו בשימוש גם בהיכל בית מקדש בירושלים. במת המקדש המצויה מצפון למכלול המזבח נבנתה אף היא בתקופת ירבעם בן נבט, הורחבה אחר כך בתקופת [[אחאב]] ב[[המאה ה-9 לפנה"ס|מאה ה-9 לפנה"ס]], ונוספו לה מדרגות בתקופת [[ירבעם בן יהואש]] ב[[המאה ה-8 לפנה"ס|מאה ה-8 לפנה"ס]]. ליד הבמה התגלה מבנה מוארך שככל הנראה שימש את הכוהנים שניהלו את האתר. סמוך לאתר הפולחן נמצא "מצפור המוצב" הניצב במקום שבו שכן מוצב [[צה"ל]] עד [[מלחמת ששת הימים]], ומסביב נחפרו תעלות קשר.
במקום נמצאו שרידים מועטים שקדמו לימיו של ירבעם, אך לא ניתן היה לזהות מקדש קדום המזכיר את המרכז הפולחני עליו מסופר בסיפור [[פסל מיכה]] בספר שופטים{{הערה|לטייל עם התנ"ך, גליה דורון, כנרת בית הוצאה לאור, 2001, עמ' 13}}. האתר ככל הנראה המשיך לשמש כאתר פולחן עד [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]] על-פי כתובת דו לשונית יוונית-ארמית "לאל אשר בדן" שנמצאה באתר.
 
במקום נמצאו שרידים מועטים שקדמו לימיו של ירבעם, אך לא ניתן היה לזהות מקדש קדום המזכיר את המרכז הפולחני עליו מסופר בסיפור [[פסל מיכה]] בספר שופטים{{הערה|לטייל עם התנ"ך, גליה דורון, כנרת בית הוצאה לאור, 2001, עמ' 13}}. האתר ככל הנראה המשיך לשמש כאתר פולחן עד [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]] על-פי כתובת דו לשונית יוונית-ארמית "לאל אשר בדן" שנמצאה באתר.
 
האתר המשיך לשמש כאתר פולחן מרכזי גם לאורך [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|ההתקופה הלניסטית]] ו[[התקופה הרומית בארץ ישראל]]. בתקופה ההלניסטית הייתה במתחם הפולחני פעילות בנייה ענפה. אחד המימצאים העיקריים שנחשפו מתקופה זו היא כתובת דו לשונית יוונית-ארמית "לאל אשר בדן" שנמצאה באתר{{הערה| לבנה זיאס, אחרית ימיו של המתחם הפולחני בתל דן, המכון למקרא ולעתיקות ע"ש נלסון גליק, היברו יוניון קולג', ירושלים}}.
 
===החומה והשער הישראלי===
חומת העיר המשוחזרת היא, ככל הנראה, מתקופתו של ירבעם. ליד שער העיר הישראלי, בדרומו של התל, ניתן להבחין בכך שהחומה הוקטנה, כנראה בידי המלך [[אחאב]] ([[המאה ה-9 לפנה"ס]]), שהפך את האזור מחוץ לחומה ל"חוצות" - שווקים. כאן התרכזו החיים הציבוריים של העיר, ואף ניתן לראות במקום ספסל עליו ישבו ה"זקנים" לשפוט את העם. השער גדול למדי וכולל חלק חיצוני, חלק אמצעי שבו ארבעה תאים, וחלק פנימי שמטפס על הסוללה המקיפה את העיר ומוביל לתוכה. במפתן החיצוני של השער נותרו אבני הסף, וכן השתמרו שקעים שנבנו לצירי הדלתות והאבנים שעצרו את דלתות השער. צמוד למגדל שממזרח לשער התגלו חמש מצבות [[בזלת]], שייתכן ושימשו כ"במת השער".
===בית המושל האשורי===
 
בשטח T1 ליד סמוך למעיין התגלה מבנה ציבורי מתקופת הכיבוש והסיפוח של עמק החולה על ידי [[האימפריה האשורית]] ברבע השלישי של המאה השמינית לפנה"ס. האשורים בחרו בדן לשמש כמרכז אזורי לאחר הכיבוש והחורבן של [[תגלת-פלאסר השלישי]]. תחת שלטונה של אשור, חוותה דן שיקום מהיר מתלאות החורבן ואף הפכה מיושבת יותר מבעבר. אוכלוסייה חדשה הגיעה אל העיר, שכונות מגורים חדשות נוסדו ומבנה אימפריאלי נבנה בה. ניתוח התוכנית האדריכלית ומכלולי התרבות החומרית של המבנה מעיד על המאפיינים הפיזיים של השליטה האשורית בפחוות האימפריאליות, בייחוד סגנון החיים המשקף "מובלעת אימפריאלית"{{הערה|דר׳ יפעת טהרני, עיון במבנה השלטון האשורי בעמק החולה , ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ כרך שלושים ושלושה}}.
===כתובת תל דן===
{{ערך מורחב|כתובת תל דן}}
 
את הכתובת, המוצגת מאז סוף המאה ה-20 ב[[מוזיאון ישראל]], חשף ה[[ארכאולוג]] [[אברהם בירן]], מנהל המשלחת הארכאולוגית לתל דן בשנים [[1996]]–[[1999]].
==היסטוריוגרפיה==
השם 'דן' נזכר לראשונה ב[[ספר בראשית]] י"ד - לאחר ש[[אברהם]] נפרד מאחיינו [[לוט]], הלה נפל בשבי ארבעת המלכים ואברהם יוצא להשיבו:
{{ציטוט|תוכן="וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן."|מקור={{תנ"ך|בראשית|יד|יד}}}}
יש שפירשו שכוונת הפסוק אינה לעיר דן הנזכרת במקומות אחרים במקרא{{הערה|ראו: הרב {{HebrewBooks|ברוך בן יחיאל מיכל הלוי אפשטיין|תורה תמימה|14052|עמוד=136}}, הרב {{אוצר החכמה|ראובן מרגליות|המקרא והמסורה|155132|תשמ"ט, עמוד ס"ו||עמוד=63}}, ומפרשים נוספים המוזכרים ב[[דעת מקרא]].}}.
 
ב[[ספר יהושע]]{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יט|מז}}}} מוזכרת עיר בשם '''לשם''' שהתקיימה במקום. ב[[ספר שופטים]] מוזכרת העיר בשם '''ליש'''. לפי המסורת המקראית, כבשו בני [[שבט דן]] את העיר, אשר תוארה כמקום שקט ובטוח:
{{ציטוט|תוכן="וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים, וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה; וַיִּרְאוּ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-בְּקִרְבָּהּ יוֹשֶׁבֶת-לָבֶטַח כְּמִשְׁפַּט צִדֹנִים שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וְאֵין-מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יוֹרֵשׁ עֶצֶר, וּרְחוֹקִים הֵמָּה מִצִּידֹנִים, וְדָבָר אֵין-לָהֶם עִם-אָדָם... וַיָּבֹאוּ עַל-לַיִשׁ עַל-עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וַיַּכּוּ אוֹתָם לְפִי-חָרֶב; וְאֶת-הָעִיר, שָׂרְפוּ בָאֵשׁ. וְאֵין מַצִּיל כִּי רְחוֹקָה-הִיא מִצִּידוֹן, וְדָבָר אֵין-לָהֶם עִם-אָדָם, וְהִיא, בָּעֵמֶק אֲשֶׁר לְבֵית-רְחוֹב; וַיִּבְנוּ אֶת-הָעִיר, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ. וַיִּקְרְאוּ שֵׁם-הָעִיר, דָּן, בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם, אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל; וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה."|מקור={{תנ"ך|שופטים|יח|ז|כט}}}}
 
<!--מידע לא שייך לפרק היסטוריוגרפיה: ספר שופטים נחשב מקביל ל[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל]]. מתקופה זו נחשפו בורות עם כלים, קנקנים וסירי בישול. הבורות מכונים "בורות ההתנחלות", ומייצגים את השתלטות הישראלים על השכבה הכנענית.
-->
לאחר [[פילוג הממלכה|פיצול]] [[ממלכת ישראל המאוחדת|הממלכה המאוחדת]] ב[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]] בנה [[ירבעם בן נבט]], מלך [[ממלכת ישראל|ישראל]], מקדשים ב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] ובדן. על פי [[ספר מלכים]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|יב|כו|לב}}}}, המקדש נבנה כתחליף ל[[בית המקדש הראשון]] עבור [[עשרת שבטי ישראל]] שהתפצלו מממלכת יהודה, אך המקום כנראה היה מרכז פולחן עוד קודם{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|יח|ל|לא}}}}. העיר ניצבה בסמוך לגבול ישראל ו[[ארם]], ובתקופת ממלכת ישראל עברה מספר פעמים מיד ליד.
כך, למשל, קיבל [[בן הדד הראשון]] מלך ארם שוחד מ[[אסא]] מלך יהודה ([[המאה ה-9 לפנה"ס]]) כדי שיפר את בריתו עם [[בעשא]] מלך ישראל, אויבו המושבע של אסא, ויכה בממלכתו:
{{ציטוט|תוכן="הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ שֹׁחַד, כֶּסֶף וְזָהָב--לֵךְ הָפֵרָה אֶת-בְּרִיתְךָ אֶת-בַּעְשָׁא מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, וְיַעֲלֶה מֵעָלָי. וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ עַל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּךְ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן..."|מקור={{תנ"ך|מלכים א|טו|יט|כ}}}}
 
לאחר חורבן ממלכת ישראל, נזכרת העיר בהקשר לחידוש חגיגות ה[[פסח]] על ידי המלך [[חזקיהו]]{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|ה}}}} וניתן להבין כי עדיין שכנו בה בני ישראל.
==ראו גם==
{{פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב}}
 
{{מקדשים בהיסטוריה היהודית}}
 
{{coord|33.247266|N|35.653274|E|type:landmark|display=title}}
 
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים יהודיים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: היסטוריה]]