אליהו בית-צורי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 37.142.238.196 (שיחה) לעריכה האחרונה של התו השמיני
שורה 32:
אליהו בית צורי אמר במשפטו: {{ציטוטון|אלפים מבני עמי טבעו בים של דם ודמעות. אך רב החובל הבריטי לא אסף אותם על אנייתו. הבריטי עמד על הסיפון והסתכל בשוויון נפש כיצד בני עמי טובעים. ואם אחדים מהם הצליחו להגיע לחופי המולדת, הוא - הבריטי - דחף אותם חזרה הימה שיטבעו וירדו לתהומות... ולנו, היושבים במולדת, הרואים כל זאת, לא נשאר אלא - להיכנע או ללחום. החלטנו להילחם.}}
 
חכים ובית צורי נקברו בבית העלמין היהודי בקהיר. ב-[[22 ביוני]] [[1975]], ביוזמתו של חבר הכנסת [[יצחק שמיר]],{{הערה|[[חיים משגב]], '''שיחות עם יצחק שמיר''', [[ספרית פועלים]], עמוד 41}} שהכיר את השניים ושלח אותם למשימה, הועלו גופותיהם של חכים ובית צורי לישראל במסגרת הסכם [[חילופי שבויים]] עם מצרים, והם נקברו בטקס צבאי ב[[חלקת עולי הגרדום בהר הרצל]]. במהלך האירוע נפתחו ארונותיהם של השניים והתגלה למרבה ההפתעה כי גופותיהם נותרו ללא פגע לאחר שחלפו למעלה מ-30 שנים. [[גאולה כהן]] סיפרה בראיון ברדיו ב-7 באפריל 2014:
 
{{ציטוט|תוכן="[[יצחק שמיר|שמיר]] הלך כמה עשרות מטרים עד אליהם. הלכתי אחריו במרחק מסוים. לא נתנו לנו להתקרב יחד איתו. הארונות הונחו על הקרקע עם משמר חיילים. הוא הגיע לגופות והחל טקס פתיחת הארונות. זה היה רגע מצמרר. אף אחד לא ידע מה נמצא בתוך הארונות. זה היה מצמרר לעילא ולעילא כי כשהורידו את הכסות מהפנים התברר שמשקיפים אלינו שני אנשים צעירים ויפים ללא קמט בפניהם, כאילו נולדו מחדש".{{הערה|2=הגופות נותרו עשרות שנים ללא קמט בפניהן (הראיון המוקלט ניתן להאזנה מלאה בראש הכתבה-קובץ שמע) https://www.inn.co.il/News/News.aspx/274189}}}}
 
על שמו נקראו רחובות באחדות מערי ישראל ([[ירושלים]], [[באר שבע]], [[תל אביב - יפו]], ו[[זכרון יעקב]]).