תומאס הובס – הבדלי גרסאות

בשנת 1645 הובס כתב מסה בשם "על החירות וההכרחיות" (Of Libertie and Necessitie).{{הערה|([http://quod.lib.umich.edu/e/eebo/A44006.0001.001/1:1?rgn=div1;view=fulltext Of Libertie and Necessitie] (English}} המסה, שכותרתה המשנית היא "מסכת בה כל המחלוקת אודות [[פרדסטינציה]], בחירה, רצון חופשי, [[עקרון החסד (נצרות)|חסד]], תוכחה וכו' מבוארת ומוכרעת באופן מלא, כתשובה למסכת מעת ה[[בישוף]] של [[דרי (צפון אירלנד)|לונדון-דרי]] על אותו הנושא", נכתבה כנגד הבישוף האנגליקני ג'ון ברמהול והובילה למחלוקת פומבית וארוכת ימים בין השניים.{{הערה|Noel Malcolm, "A Summary Biography of Hobbes", '''Aspects of Hobbes''', Oxford: Oxford University Press, pp. 18.}} בשנים 1654–1655 ברמהול פרסם את המסה ואת התכתובת עם הובס ללא אישורו ויחד איתה פרסם את תגובתו "כתב הגנה על החירות האמיתית של פעולות אנושיות מפני הכרחיות קודמת או חיצונית". הובס ענה עם תגובה משלו ב-1656, "שאלות אודות חירות, הכרחיות, וגורל". ב-1658 הבישוף ענה שוב עם תגובה משלו. מעבר לוויכוח התאולוגי, ההתכתבות בין השניים עסקה בשאלה של רצון חופשי. הובס טען שהרצון של בני אדם הוא תמיד תולדה של הכרחיות, ובכך תרם לגישה הדטרמיניסטית; ברמהול ביקש להראות כי פעולות של בני אדם יכולות לנבוע מהרצון עצמו ללא תלות בגורמים אחרים. ברמהול ביקר את הובס גם בשאלה כיצד יש לנהוג כאשר ציווי הריבון סותר את ציווי האל. על פי ברמהול, כאשר ציווי המלך נוגד את החוק של אלוהים ואת חוק הטבע, יש לציית לאלוהים ולא לריבון.{{הערה|Roberto Farneti, “Hobbes on Salvation,” in '''The Cambridge Companion to Hobbes’s Leviathan''', ed. Patricia Springborg (Cambridge: Cambridge University Press, 2007), pp. 297}}

 

 

המתקפה של הובס על האוניברסיטאות הפכה לעניין ציבורי בשנת 1653 כאשר הוצע ב[[הפרלמנט הקטן|פרלמנט הקטן]] לבטל את כלל האוניברסיטאות. בשנת 1654 שני מדענים מאוקספורד, סת' ווארד וג'ון וילקינס, פרסמו כתב הגנה על האוניברסיטאות שכלל מתקפה חריפה על הובס.{{הערה|Noel Malcolm, "A Summary Biography of Hobbes", '''Aspects of Hobbes''', Oxford: Oxford University Press, pp. 22.}}