האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לבישוף |
|||
שורה 151:
ענייני אמונה נעשו עניין מרכזי בשביל השלטון הקיסרי מאז התיר [[קונסטנטינוס]] את הנצרות באדיקט של מילאנו, 313. שנה אחרי שהעביר את בירתו ל[[קונסטנטינופול]], ב-325, כינס בעיר סמוכה, ניקיאה, ועידה כנסייתית כדי לגבש תפיסה תאולוגית מוסכמת בכל האימפריה. על הפרק עמדה אז מינות המכונה המינות האריאנית. במאה הבאות הקיסרים כינסו עוד ועידות כאלה כדי לדון בדוגמה הכנסייתית ובכפירות שונות, כגון [[המינות המונופיזיטית]], המינות הנסטוריאנית.
מאחורי הוויכוחים התאולוגיים הסתתרו גם אינטרסים פוליטיים של הנציגים השונים של ההירארכיה הכנסייתית והמחוזות שייצגה, ובראשם חמש הדיוקסיות הראשיות: קונסטנטינופול, רומא, Fוכיה, קיסריה (אחר כך ירושלים) ואלכסנדריה.
היבט חשוב של חיי האמונה בביזנטיון הייתה התנועה המנזרית. ראשיתה של זו במצרים במאה השלישית לספירה והיא התפשטה משם דרך ארץ-ישראל למחוזות הביזנטיים ובמקביל – למערב.
| |||