הגשש החיוור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לפלאפל
שורה 113:
* '''שירים, שערים וטכנאים''' ([[יוסי בנאי]]) - פרודיה על תוכנית ה[[רדיו]] "[[שירים ושערים]]". במהלך המערכון עובר המנחה מכתב לכתב במגרשים השונים ומקבל דיווח. המערכון זכור במיוחד בגלל הריאיון עם אוהד [[בית"ר ירושלים]], שמאיים {{ציטוטון|לשרוף את המועדון}}. במערכון ישנה גם פארודיה על סגנונו של השדר [[זוהיר בהלול]] המכונה במערכון "זוהר אלול". משפטים זכורים נוספים: {{ציטוטון|מה הייתה הדקה?}}, {{ציטוטון|עוד רבות יתואר, יסופר ויושר על אותה בעיטה אשר חזו עינינו ברגע זה. בעיטה אשר תשנה את פני מדיניות הכדורגל בארצנו... שער שכמוהו לא ראתה העיר [[עכו]] מאז [[מסע נפוליאון בארץ ישראל|הבקיע נפוליאון בונפרטה]] את [[כיבוש יריחו|שערי חומות העיר יריחו]]}}, {{ציטוטון|מי הבקיע למי?}}, {{ציטוטון|הלו זה [[אצטדיון בלומפילד|בלומפילד]]? - לא זה בלומשטיין}}.
*'''אופסייד סטורי''' ([[יוסי בנאי]] ו[[אפרים קישון]]) - [[שופט כדורגל|שופט הכדורגל]] יהויכין פנדלוביץ' (פולי), תובע את שמעון כאסח (גברי), אוהד של [[בית"ר ירושלים]], על התנהגותו הפרועה שפגעה בשופט הכדורגל נפשית ופיזית במשחק טעון נגד [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]]. משפטים זכורים: {{ציטוטון|אתה תתן לי את הכבוד המגיע לי}}, {{ציטוטון|כסאח אתה תסגור את הפה אחרת אני אפתח לך את הראש}}, {{ציטוטון|כסאח אני מבקש לא לשיר בבית המשפט! זה לא חגיגות המימונה פה}}, {{ציטוטון|אתה היית במשחק בזמן המגרש?}}, {{ציטוטון|אני כל שבת, אפילו אם זה יוצא ביום שלישי, אני מפריח שתים עשרה יונים להצלחה של בית"ר. - למה שתים עשרה? - זה לזכר שתים עשרה עשרת השבטים}}.
* '''שביתת רעב''' ([[יוסי בנאי]]) - זוג אנשים שובתים [[שביתת רעב]] ואז חולף לידם אדם שאוכל [[פלאפל]]. משפטים זכורים: {{ציטוטון|יחרב ביתכם הוועד, שיפול עליהם [[מגדל שלום]]. יוחאי, מי בוועד? - אתה. - שיפול עלי [[בריג'יט בארדו]]}}, {{ציטוטון|פיתה יבשה זה חמץ, פיתה טרייה זה טעים}}, {{ציטוטון|שמו לי המון חריף}}.
* '''כלא 6''' ([[שייקה אופיר]]) - ריאיון עם "משורר" (גברי) המוצא את "השראתו" ב[[כלא 6]] הצבאי.
* '''כותב הבקשות''' ([[שייקה אופיר]]) - שרה, בתו של שייקה, ברחה "אצל האמא שלה" שהיא מצידה ברחה "אצל האמא שלה", ושייקה פונה ל[[כותב בקשות]] (פולי) על מנת שיכתוב מכתב לשרה. המכתב מתחיל בניסוח משפטי, אך כשמסתבר שכותב הבקשות הוא דודה של שרה, הוא יוצא מכליו וכותב לה משפטים כגון "תתביישי לך, יה סוררת יה מלעונה!".