היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1יישוב\2
מ ←‏השואה והיישוב בארץ: תיקון טעות הקלדה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 93:
==השואה והיישוב בארץ==
{{הפניה לערך מורחב|תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה}}
בשנת 1942 החלו להגיע לארץ ידיעות על דבר [[השואה]] המתחוללת ב[[יהודי אירופה]]. בראשונה הגיעו ידיעות מקוטעות מסוכנויות הידיעות, שפורסמו בעיתונות העברית. לאחר שהגיעו בסוף שנת 1942 אנשי היישוב ששהו בפרוץ המלחמה ב[[פולין]], אשר ההוחזרוהוחזרו לארץ על ידי הנאצים במסגרת [[אנשי היישוב שהוחזרו מאירופה הנאצית|חילופים]] של נתינים בריטיים ב[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]] מארץ ישראל, קיבלו הידיעות אישור ממקור ראשון מפי עדי ראייה. בולטת בעניין זה עדותו של [[יעקב קורץ]], שהעלה אותה על הכתב בספרו [[ספר עדות]]. בהגיע אישור דבר ההשמדה לידיעת אנשי היישוב, סערו בו הרוחות, נערכו כנסים והפגנות והוקמה "המגבית להתגייסות והצלה". נוסד [[ועד ההצלה של הסוכנות היהודית|ועד ההצלה]] בראשותו של [[יצחק גרינבוים]], מי שהיה ציר בפרלמנט הפולני ולימים יהיה [[שר הפנים]] הראשון ב[[ממשלת ישראל]]. הוועד יצא כמשלחת הצלה [[איסטנבול]] שבטורקיה הנייטרלית שגבלה במדינות הציר, אך פעולת הוועד, למרות כל מאמציו, הייתה מוגבלת ובתנאי המלחמה לא נשאה פרי.
 
לקראת סוף המלחמה, בשנת [[1944]], הסכימו הבריטים לאמן [[צנחן|צנחנים]] מאנשי היישוב, שצנחו בארצות הכיבוש הנאצי ובמדינות בנות בריתו במאמץ להציל יהודים. 32 מ[[צנחני היישוב]], כולל שלוש נשים, צנחו בארצות היעד. 12 מהם נפלו בשבי ו-7 הוצאו להורג, ביניהם [[חנה סנש]], אך פעולתם למרות ההקרבה והגבורה, לא היה בה כדי לעזור ליהודי אירופה.
 
עם תום מלחמת העולם השנייה בשנת [[1945]] בניצחון בעלות הברית, החל הפרק האחרון של מאבק היישוב לעצמאות.
 
==ראו גם==
* [[ראשית התעופה העברית בארץ ישראל#ימי מלחמת העולם השנייה|ימי מלחמת העולם השנייה, בערך ראשית התעופה העברית בארץ ישראל]]