קתי בייטס – הבדלי גרסאות

הוסרו 55 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
←‏ביוגרפיה: תיקוני ניסוח.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Bot
מ ←‏ביוגרפיה: תיקוני ניסוח.
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 9:
 
==ביוגרפיה==
בייטס נולדה ב[[ממפיס]], [[טנסי]]. למדה [[תיאטרון]] ב[[אוניברסיטה פרטית]] ב[[טקסס]], וסיימה שם את לימודיה ב-[[1969]]. תפקידה הראשון בקולנוע היה בסרטו האמריקני הראשון של [[מילוש פורמן]], "התפשטות" (1971), בו עשתהגילמה תפקיד זעיר של זמרת הנבחנת לאודישן. מאז חלפו להםלאחר שבע שנים עד שקיבלהקיבלה את תפקידה הבא בקולנוע, בסרט "Straight Time", בו עשתהגילמה תפקיד משנה משמעותי, כשבתפקיד הראשי מככב [[דסטין הופמן]]. לאחר מכן חלפו ארבע שנים עד שהופיעההופיעה שוב בקולנוע, באחד הסרטים הפחות ידועים של [[רוברט אלטמן]], "חזור הביתה ג'ימי דין, ג'ימי דין", בו גילמה חברה במועדון מעריצים של השחקן [[ג'יימס דין]]. רק לאחר מכן החלו התפקידים לזרום, אולם את תפקידה החשוב הראשון עשתה בסרט "[[מיזרי]]" (1990), המותחן המצליח של [[רוב ריינר]], על פי ספרו של [[סטיבן קינג]], בו גילמה את דמותה הפסיכוטית של אנני וילקס. על תפקידה זה זכתה בייטס בפרס האוסקר וב[[פרס גלובוס הזהב]] בקטגוריית "השחקנית הראשית הטובה ביותר".
 
תפקידה הבולט הראשון היה בסרט "[[מיזרי]]" (1990), המותחן המצליח של [[רוב ריינר]], על פי ספרו של [[סטיבן קינג]], בו גילמה את דמותה הפסיכוטית של אנני וילקס. על תפקידה זה זכתה בייטס בפרס האוסקר וב[[פרס גלובוס הזהב]] בקטגוריית "השחקנית הראשית הטובה ביותר".
בתפקידיה הבאים בקולנוע התרחקה מאוד מדמותה ב"מיזרי", וקנתה לה שם של שחקנית המרבה לשחק דמויות אנושיות וטובות לב בקולנוע ובסרטי טלוויזיה, לרוב בתפקידי משנה. אל תפקיד המרשעת חזרה בייטס כשכיכבה במלודרמה "חשדות מהעבר" (1995), שגם הוא היה עיבוד לספרו של סטיבן קינג, בו גילמה אישה הנחשדת ברצח. לאחר "מיזרי" הייתה מועמדת עוד פעמיים לפרס האוסקר: על תפקידה בדרמה הפוליטית של [[מייק ניקולס]], "צבעי השלטון" (1998) וב"אודות שמידט" (2002), בו הופיעה לצד [[ג'ק ניקולסון]]. ב- [[1997]] כיכבה באחד מן הסרטים המצליחים בכל הזמנים, מבחינה כספית "[[טיטניק (סרט, 1997)|טיטניק]]", בו גילמה את דמותה של [[מרגרט בראון]], שנאבקה להורדת כמה שיותר מנוסעי ה[[טיטניק]] לסירות ההצלה. בייטס הייתה גם מועמדת 7 פעמים ל[[פרס אמי]], אף על פי שמעולם לא זכתה בו. מתוכם הייתה מועמדת שלוש פעמים כשחקנית המשנה הטובה ביותר ב[[מיני סדרה]] או ב[[סרט טלוויזיה]], פעמיים על [[הופעת אורח]] (בהן ב"עמוק באדמה"), פעם אחת על הבימוי ופעם אחת כ[[שחקנית ראשית]].
 
בתפקידיה הבאים בקולנוע התרחקה מאוד מדמותה ב"מיזרי", וקנתה לה שם של שחקנית המרבה לשחק דמויות אנושיות וטובות לב בקולנוע ובסרטי טלוויזיה, לרוב בתפקידי משנה. אל תפקיד המרשעת חזרה בייטס כשכיכבה במלודרמה "חשדות מהעבר" (1995), שגם הוא היה עיבוד לספרו של סטיבן קינג, בו גילמה אישה הנחשדת ברצח. לאחר "מיזרי" הייתה מועמדת עוד פעמיים לפרס האוסקר: על תפקידה בדרמה הפוליטית של [[מייק ניקולס]], "צבעי השלטון" (1998) וב"אודות שמידט" (2002), בו הופיעה לצד [[ג'ק ניקולסון]]. ב- [[1997]] כיכבה באחד מן הסרטים המצליחים בכל הזמנים, מבחינה כספית, "[[טיטניק (סרט, 1997)|טיטניק]]", בו גילמה את דמותה של [[מרגרט בראון]], שנאבקה להורדת כמה שיותר מנוסעי ה[[טיטניק]] לסירות ההצלה. בייטס הייתה גם מועמדת 7 פעמים ל[[פרס אמי]], אף על פי שמעולם לא זכתה בו. מתוכם הייתה מועמדת שלוש פעמים כשחקנית המשנה הטובה ביותר ב[[מיני סדרה]] או ב[[סרט טלוויזיה]], פעמיים על [[הופעת אורח]] (בהן ב"עמוק באדמה"), פעם אחת על הבימוי ופעם אחת כ[[שחקנית ראשית]].
בשנת 2012 זכתה לבסוף בפרס אמי לשחקנית המשנה הטובה ביותר ב[[תפקיד אורח]] על הופעתה ב[[קומדיית מצבים|קומדיית המצבים]] "[[שני גברים וחצי]]".