מגן – הבדלי גרסאות

לאחר נפילת [[האימפריה הרומית]] הייתה ירידה כללית ב[[טכנולוגיה]] ונלוותה לה נסיגה גם באיכות המגנים. הייתה חזרה למגני עץ פשוטים בעלי טבעת מתכת מסביב. בהמשך ב[[ימי הביניים]] המגן זכה לפריחה מחודשת והיה לאחד מכלי הנשק החשובים ביותר של ה[[אביר]]. בימי הביניים נשאו ה[[חיל הפרשים|פרשים]] מגינים שצורתם כמעין [[אליפסה]] אנכית או [[מעוין]]. הצורה תוכננה בשביל לספק הגנה מרבית לפרש תוך מתן נוחות לתקיפה ותפעול הסוס. מאוחר יותר, החלק העליון של המגן הוסר (כנראה בשביל לשפר את הראות של הפרש) וכך נוצר דגם המגן האבירי המוכר לכולם ומשמש תבנית לסמלים של מדינות, ערים ובתי אצולה.

 

 

למרות שיצאו משימוש קרבי, למגינים יש עדיין שימוש [[טקס]]י וסמלי. בימי הביניים הן ב[[אירופה]] והן ב[[אפריקה]], מגיני הלוחמים היו מעוטרים ב[[צבע]]ים ו[[סמל אצולה|סמלים]] שייצגו את הלוחם (את [[בית אצולה|בית האצולה]] שלו או ה[[שבט (מדעי החברה)|שבט]] שלו). סמלי ה[[מדינה|מדינות]] וה[[עיר|ערים]] האירופאיות מבוססים על סמלי מגינים שכאלה ותבנית המגן החצי-מעויני משמשת כבסיס נפוץ לסמלים של מדינות (אפילו [[סמל מדינת ישראל]]), [[עיר|ערים]] ויחידות צבאיות.