|
==תולדות חייו==
===ילדותו===
בנונולד שלבשנת רבי[[ה'תקצ"ב]] לרבי [[נפתלי צבי יהודה ברלין]] - הנצי"ב מוולוז'ין. גדל וחונך ב[[ישיבת וולוז'ין]]ונקרא על ברכישם סבו, אביסב אמו, ר' [[יצחק מוולוז'ין]]. חיים נקרא על שמו של סבו של אמו, ר' [[חיים מוולוז'ין]], וזקני הדור סיפרו שהיה דומה לו במראהו{{הערה|מתוך כתבתו של ד. נ. ברינקר ב"הצופה" 10 באוקטובר 1952 (ישנה הפנייה לכתבה זו בקישורים החיצוניים).}}. עד גיל תשע לימדו אביו בעצמו עד שנעשהשרכש בקיבקיאות בשלושה סדרים -בסדרי [[סדר מועד|מועד]], [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]]. כמו כן, למד והיהלצד בקיבקיאות ב[[תנ"ך]],. דברבגיל בלתיתשע רגילהחל ומצויללמוד בימיםב[[ישיבת ההם.וולוז'ין]] מגילאצל תשעסבו התחילר' ה[[עילוייצחק (לימוד)|עילוימוולוז'ין]], הצעירבמשך לבקרשש בשיעוריםשנים. בישיבהבגיל ולשמוע15 תורהנשא מפיאת סבורבקה, אביבת אמו,הגביר ראשמשה הישיבה,צייטלין ר' יצחקמ[[שקלוב]]. מתחילהכשמונה לאשנים הסכימוהיה בניסמוך הישיבהעל שנערשולחן קטןחותנו יהיהוהקדיש להםזמנו לחברללמוד בישיבה,תורה אבלעם אחררב ששמעוהעיר הערותיו[[משה וחידושיו,יצחק ובאישוראביגדור]] סבו, הסכימו לספחו כתלמיד מן המנייןושימש בישיבהאותו. ששבאותה שניםתקופה למדעזר הנער-העילוילאביו אצללסדר סבואת ר'ספרו יצחק,העמק ובמשךשאלה תקופהעל זו למד את כל ה[[תלמודשאילתות בבלי|ש"סדרב אחאי]] ונעשה בקי בו.
כאשר ירד חותנו מנכסיו, נאלץ לחפש אחר מקור פרנסה, ולכן נענה לבקשת קהילת [[מוסקבה]] וקבל את משרת הרבנות שם.
בגיל 15 שנים השתדך עם אשתו הראשונה, רבקה בת הגביר משה צייטלין מ[[שקלוב]]. כשמונה שנים היה סמוך ר' חיים על שולחן חותנו. בהיותו משוחרר מעול ודאגת פרנסה, הקדיש זמנו ללימוד תורה. הוא קבע עיתים לתורה עם אב בית הדין של המקום, הרב [[משה יצחק אביגדור]], מחבר הספר פרדס רימונים, ושימש אצלו גם בהוראה. בשבתו בשקלוב עמד בקשר עם אביו הנצי"ב מוולוז'ין ועזר לו לסדר את ספרו "העמק שאלה" על ה[[שאילתות דרב אחאי|שאילתות]], וגם הוסיף הערות רבות משלו. פעמים רבות בספר, מזכיר הנצי"ב את דברי בנו "הגאון ר' חיים". כאשר ירד חותנו מנכסיו, נאלץ לחפש אחר מקור פרנסה, ולכן נענה לבקשת קהילת מוסקבה וקבל את משרת הרבנות שם.
===במוסקבה===
|
