חיים ברלין – הבדלי גרסאות

 

===במוסקבה===

 

בהיותו רב ב[[מוסקבה]] עשה ר' חיים גדולות בשביל ישיבת [[וולוז'ין]]. בהשפעתו נאספו במוסקבה סכומים גדולים בשביל הישיבה, ובמקום בנין עץ שהיה עד אז, הוקם בניין לבנים שעלה 25,000 רובל, והישיבה התרחבה ויכלה לקבל 500 בני ישיבה. ר' חיים כינה ישיבה זו "יבנה שבליטא", והשפיע על הרבה עשירים במכתביו שיחזיקו בה. עם עלותו של [[אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה|אלכסנדר השלישי]] על כיסא המלוכה, באו פרעות, גזרות וגירושים על עם ישראל. רבים מיהודי רוסיה הוכרחו לנדוד ולחפש מקומות חדשים. בשנת [[תרמ"ב]] (1882), כשיצאה ההוראה לגרש את היהודים ממוסקבה, באו והודיעו לר' חיים ברלין כי גם הוא לא יחונן ושלא יוכל להישאר שם. לר' חיים חרה מאוד על שהוא צריך לעזוב את המקום אשר כשמונה עשרה שנה חי ופעל בו. בעת ההיא נפטרה אשת נעוריו, רבקה. במותה אבדה לר' חיים ה"עזר כנגדו" במפעליו. כשנה לאחר פטירת אשתו, עזב ר' חיים את קהילת מוסקבה ועבר לעיר [[ביאלא פודולסק]], שהייתה עיר [[תנועת החסידות|חסידית]] מובהקת. שם נישא לאשתו השנייה, טילא - בת הגביר ר' יצחק אייזיק שחור מ[[מיר (עיר)|מיר]]. ר' יצחק היה מחסידי [[חסידות קוצק|קוצק]] ו[[חסידות גור|גור]], תלמיד חכם ועשיר (בנו, ר' נח שחור, היה חותנו של האדמו"ר מגור - ר' [[אברהם מרדכי אלתר]] בעל אמרי אמת). בהיותו מבקש לחיות כאדם פרטי, וללמוד תורה בלבד, לא בחר ר' חיים במשרה רבנית, אף שמשרות כאלו הוצעו לו. בתקופה זו כתב הרבה חידושי תורה ותשובות בהלכה. הוא היה מקורב לרב [[אליהו דוד רבינוביץ' תאומים]], (חותנו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]) והתכתב עמו רבות. חמש שנים ישב ר' חיים בביאלא, עד שנת [[תרמ"ט]] (1889) שבה נפטרה אשתו השנייה, טילא. לאחר מכן, עזב ר' חיים את ביאלא ועבר לוולוז'ין אל אביו הנצי"ב, שקרא לו לבוא לעזרתו בהנהלת הישיבה ובנשיאת העול הכספי של הישיבה.