תפילת גשם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5:
==התפתחות תפילת הגשם==
{{להשלים|נושא=יהדות|נושא2=ישראל}}
על פי המשנה, בתפילות מוסף של שמיני עצרת ופסח מתחילים ומפסיקים (בהתאמה) להזכיר את גבורות הגשמים ("משיב הרוח ומוריד הגשם"), אולם במקורות חז"ל לא נזכרת כל תפילה מיוחדת אותה אומרים במועד זה. תפילת הגשם היא אם כן התפתחות מאוחרת יותר במנהגי התפילה של עם ישראל, ומקורה כנראה בראשית [[תקופת הגאונים]].
 
כיום, במנהגי כל העדות, תפילת הגשם נאמרת באמצעות [[פיוט]]ים, ואין בידינו נוסח של תפילת גשם שאיננו פיוט. אולם, על פי מנהגי הפיוט הקדום, טוענים החוקרים כי לא סביר כלל שהפייטנים יחדשו מנהג שלא היה קיים עד זמנם. לכן, משערים שהיתה תפילת גשם כלשהי בנוסח לא פייטני שנהגה קודם לתקופת הפיוט, שעל בסיסה כתבו הפייטנים את פיוטיהם. בהתאם להשערה זו, מצא [[עזרא פליישר]] ב[[גניזת קהיר]] דף שכותרתו "פואסק לגשם" (פסוקים לגשם) ואחריו רשימת [[פסוק]]ים העוסקים בגשם. ככל הנראה, מדובר בגרסה הלא-פיוטית של תפילת הגשם, בה נהוג היה לומר רשימת פסוקים המזכירים גשם, בדומה למה שקובעת ההלכה ב[[מלכויות זכרונות ושופרות]]. עוד הוא משער, כי גם סיום תפילת הגשם בימינו: ההכרזה "שאתה הוא ה' אלקינו משיב הרוח ומוריד הגשם. לברכה ולא לקללה..." הוא שריד לתפילת הגשם הלא-פיוטית שנשתמרה גם לאחר כתיבת הפיוטים.
 
==זמן אמירת הפיוטים==