פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 4 בתים, לפני 7 חודשים
'''חומת ברלין''' (ב[[גרמנית]]: '''Berliner Mauer''') הייתה [[חומה]] מבוצרת באורך כולל של כ-155 קילומטר, שהקיפה את [[מובלעת]] [[ברלין המערבית]] ששכנה בליבה של מזרח גרמניה, בין השנים [[1961]]–[[1989]]. החומה חילקה את [[ברלין]], עד 1945 בירת [[גרמניה]], לשני חלקים: [[ברלין המזרחית]] שבשליטת [[גרמניה המזרחית]] וברלין המערבית שבשליטת [[גרמניה המערבית]]{{הערה|[[דה פאקטו]]. [[דה יורה]] הייתה ברלין המערבית בשליטת [[בעלות הברית]]}}, וכן הפרידה בין ברלין המערבית לשטחי מזרח גרמניה.
 
שורשי החומה בחלוקתה של ברלין בתום [[מלחמת העולם השנייה]] לארבעה [[רובע|רבעים]], אחד מהם בשליטת [[ברית המועצות]] והאחרים בשליטת [[בעלות הברית]] [[המערב]]יות: [[ארצות הברית]], [[בריטניה]] ו[[צרפת]]. כבר מלכתחילה הקשו ה[[סובייטים]] על מעבר של כוחות ואספקה משטחי גרמניה שהיו בשליטת [[מדינות המערב]] אל המובלעת של ברלין, שהייתה מוקפת כולה בשטח בשליטה סובייטית.
 
ב-1949 הקימו בעלות הברית המערביות את גרמניה המערבית בשטחי שליטתן, וכתגובת נגד הוקמה גרמניה המזרחית בשטח שבשליטת הסובייטים. ב-1952, לאור נטישה המונית של תושבי מדינתם אל גרמניה המערבית, סגרו המזרח גרמנים בהוראתו של [[סטלין]] את [[הגבול בין שתי הגרמניות]], על ידי בניית גדר מבוצרת לאורכו. הסגירה ההרמטית של הגבול הפכה לבדיחה, מאחר שהתנועה בתוך ברלין עצמה המשיכה להתנהל באין מפריע, ובריחת תושבים אל המערב, לא רק ממזרח גרמניה אלא גם משכנותיה הקומוניסטיות, נמשכה כמעט באין מפריע. ההנהגה המזרח גרמנית בראשות [[ולטר אולבריכט]] הביעה באוזני הסובייטים חשש עמוק מהמשך ההגירה אל המערב, וקיבלה אישור לתוכניותיה לסגור הרמטית גם את מובלעת [[ברלין המערבית]].
36,970

עריכות