כתיבה אוטומטית – הבדלי גרסאות

מדענים וספקנים כאחד מחשיבים את תופעת הכתיבה האוטומטית בתור תופעה הנובעת כתוצאה של [[האפקט האידיאומוטורי]].{{הערה|Burgess, C.A., Kirsch, I., Shane, H., Niederauer, K.L., Graham, S.M., & Bacon, A. (1998). ''Facilitated Communication as an Ideomotor Response''. Psychological Science 9: 71-74.}}{{הערה|Heap, Michael. (2002). ''Ideomotor Effect (the Ouija Board Effect)''. In [//en.wikipedia.org/wiki/Michael_Shermer Michael Shermer]. ''The Skeptic Encyclopedia of Pseudoscience''. ABC-CLIO. pp. 127-129. {{ISBN|1-57607-654-7}}}}{{הערה|Erickson, Milton H; Hershman, Seymour: Secter, Irving I. (2014). ''The Practical Application of Medical and Dental Hypnosis''. Routledge. pp. 68-69. {{ISBN|0-87630-570-2}}}}{{הערה|[//en.wikipedia.org/wiki/Karen_Stollznow Stollznow, Karen]. (2014). ''Language Myths, Mysteries and Magic''. Palgrave Macmillan. p. 114. {{ISBN|978-1-137-40484-8}}}}

 

 

הרופא צ'ארלס ארתור מרסייה, אשר כתב ''בכתב העת הרפואי הבריטי ''(1894), מתח ביקורת על הפרשנות הספיריטואליסטית של הכתיבה האוטומטית, בסכמו, "אין צורך או מקום לסיוען של רוחות, וקריאה לסיוע כזה, היא לאו דווקא סימן לחשיבה חסרת מדעיות גרידא, אלא לחשיבה לא עניינית ובלתי מסודרת".{{הערה|[//en.wikipedia.org/wiki/Charles_Arthur_Mercier Mercier, Charles Arthur]. (1894). [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2403845/?page=1 "Automatic Writing"]. British Medical Journal. 1 (1726): 198-199.}} בשנת 1927, כתב הפסיכיאטר הרולד דירדן שכתיבה אוטומטית היא דרך פסיכולוגית של "הקשה" על התת-מודע, ושאין שום דבר מסתורי הנוגע לכך.{{הערה|[//en.wikipedia.org/wiki/Harold_Dearden Dearden, Harold]. (April 9, 1927). ''How Spiritualists are Deluded''. ''[//en.wikipedia.org/wiki/The_Graphic The Graphic]'' pp. 50-51.}}