היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←השואה והיישוב בארץ: תיקון טעות הקלדה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
מ ←"מצדה על הכרמל": תקלדה, replaced: מיתחם ← מתחם |
||
שורה 78:
לתקופה זו, מאביב 1942 עד נובמבר 1942, ניתן לימים הכינוי [[מאתיים ימי חרדה]]. במשך תקופה זו דנו הנהגת היישוב ופיקוד [[ההגנה]], ביניהם: [[יוחנן רטנר]], מבכירי "[[ההגנה]]", ו[[יצחק שדה]], מפקד ה[[פלמ"ח]] בתוכניות שונות לקידום פני הפלישה. בחודש מרץ 1942 הוחל בעיבוד תוכנית הגנה למקרה שהארץ תיכבש בידי צבאות גרמניה ומדינות ה"ציר". לפי התוכנית היו אמורות כל היחידות של הצבא הבריטי לסגת לתחום [[עיראק]] ו[[איראן]] לשם הערכות מחדש במקרה שהארץ תיכבש בידי הנאצים.
במקביל הוכנה תוכנית, שבה היה תפקיד ליישוב היהודי בארץ ישראל. התוכנית נקראה: "תוכנית ארץ ישראל לאחר הכיבוש" (P.P.O.S)", לפעילות פרטיזנית תחת כיבוש גרמני. לפיה, ניתן היה לרכז את כל הכוח היהודי הלוחם ואת מאה אלף היהודים שגרו באזור הכרמל בתוך
הסכנה חלפה ב־[[3 בנובמבר]] 1942 עם ניצחון הבריטים ב[[קרב אל עלמיין השני]]. שרידים מביצורים אלה מצויים עד היום ברכסי הר הכרמל, מעל לנחל אורן, מעל למושבה [[עתלית]].
| |||