פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים ,  לפני 11 חודשים
מ
הוספת קישור להמאה ה-18
==== משפט הטבע ====
 
בין המאה ה-12 לסוף [[המאה ה-18]] מרבית התורות המוסריות בעולם המערבי נשענו על דוקטרינות של [[משפט הטבע]] (בלטינית, jus naturale). דוקטרינות אלה קבעו שקיים חוק קבוע ובלתי משתנה הנגזר, על פי גישות שונות, מהתבונה, מתכתיבי האל, או משניהם. דוקטרינות של משפט הטבע שימשו כבסיס להצדקה מוסרית של תפיסות מדיניות, של החוק, ושל [[משפט בינלאומי פומבי|יחסים בינלאומיים]]. בתקופתו של הובס, הגישות המשפיעות ביותר בתחום משפט הטבע היו זו של [[תומאס אקווינס]], שהשפיעה על הסכולסטיקה באוניברסיטאות באנגליה, זו של [[הוגו גרוטיוס]], וזו של [[פרנסיסקו סוארז]]. הובס היה חייב לספק הצדקה לתורתו על בסיס משפט הטבע, ראשית, כיוון שהוא רצה להוכיח שתפיסתו היא מוסרית ובתקופתו לא ניתן היה לעשות זאת מבלי להתייחס למשפט הטבע, ושנית, כיוון שההתנגדות למשטר באנגליה והוויכוחים על טיבו התייחסו למשפט הטבע כבסיס לדיון ולתוכחה.{{הערה|Perez Zagorin, '''Hobbes and the Law of Nature''', Princeton and Oxford: Princeton University Press (2009), pp. 11-12}}
 
במהלך ההתפתחות של מסורת משפט הטבע המילה יוס (jus) בביטוי jus naturale הפכה לדו-משמעית וסימנה הן את הביטוי "חוק טבע" (במקור lex naturalis) והן את הביטוי "זכות טבעית". בלויתן, ב-De cive{{הערה|Thomas Hobbe, '''On the Citizen''' (De Cive), ed. and tr. by Richard Tuck, Cambridge: Cambridge University Press (1998), pp. 155-156.}} ובמקומות אחרים{{הערה|Thomas Hobbes. "A Dialogue between a Philosopher and a Student of the Common Law of England", in '''The English Works of Thomas Hobbes''', Vol. VI, pp.30.}} הובס מבקר את הבלבול בין שני המושגים. על פי הובס, הביטוי [[זכות]] טבעית מתייחס לחירות של הפרט לעשות דבר מה או להימנע מעשייה, ואילו הביטוי חוק טבע כובל ומחייב עשייה, כך שהמושג חוק והמושג זכות הם שונים באותו האופן שבו המושגים חירות וחובה שונים זה מזה וסותרים זה את זה. בהתאם לגישה זו, הובס מגדיר בפרקים 14 ו-15 בלויתן זכות טבעית אחת שעניינה חירות האדם במצב הטבע ומפרט לגבי 19 חוקי טבע.